אדיר איום ונורא

אדיר איום ונורא

אַדִּיר אָיוֹם וְנוֹרָא, בַּצַּר לִי לְךָ אֶקְרָא,
יְיָ לִי לֹא אִירָא.

גְּדוֹר פִּרְצַת הֵיכָלִי, דָּגוּל מַהֵר חַכְלִילִי,
יְיָ הֱיֵה עוֹזֵר לִי.

הֵן אַתָּה תִקְוָתִי, וְלִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי,
אֲדֹנָי עוֹז יְשׁוּעָתִי.

זָךְ וּנְקִי כַפַּיִם, חֹן פּוֹרְשֵׂי כְּנָפַיִם,
יְיָ אֶרֶךְ אַפַּיִם.

טוּבְךָ תָּחִישׁ לְעַמֶּךָ, יְהִי עָלֵינוּ כִּנְאוּמֶךָ,
יְיָ עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ.

כּוֹנֵן בֵּית מְכוֹנֶךָ, לְהַרְבִּיץ בּוֹ צֹאנֶךָ,
יְיָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ.

מִפַּחַד לְהַצִּילִי, נַהֲלֵנִי לְצִיוֹן קֹדֶשׁ גוֹרָלִי,
אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְּקוֹלִי.

סְעֹד וּסְמֹךְ לְנִמְהָרִים, עֲזָר-נָא אֶת הַנִּשְׁאָרִים,
יְיָ יוֹצֵר הָרִים.

פְּדֵה עַמְּךָ מֵעַזִּים, צֹאנְךָ מִיַּד גּוֹזְזִים,
יְיָ עֹשֶׂה חֲזִיזִים.

קָרֵב קֵץ נֶחָמָה, רַחֵם אֹם לֹא רֻחָמָה,
יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה.

שְׁכֹן כְּמֵאָז בְּאָהֳלֵנוּ, תָּמִיד אֵל מְחוֹלְלֵנוּ,
יְיָ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ.


מחבר הפיוט אינו ידוע. אקרוסטיכון הבתים בנוי בצורת אל"ף-בי"ת, כאשר הצלע השלישית הסוגרת היא ציטוט מפסוק המשלב את שם ה' בתחילתו.
הלחן המוכר הולחן על-ידי חסידות ברסלב. תוכן השיר מדבר בצרות הגלות, המשורר מרבה לבקש על הגאולה.
אדיר, איום ונורא – כינויי האל. הכינוי אדיר מופיע מספר פעמים במקרא (למשל בתהלים עו,ה). הצירוף "איום ונורא" מתייחס דווקא למלך בבל, נבוכדנצר בספר חבקוק א,ז. אולם כאן הכינוי מוסב כלפי האל.
בצר לי לך אקרא – ביטוי הלקוח משירת דוד (שמ"ב כב,ז; תהלים יח,ז).
ה' לי לא אירא – תהלים קיח,ו.
גדור פרצת היכלי – הכוונה לשיקום המקדש.
דגול מהר חכלילי – דגול זה כינוי לה' לפי הנאמר בשיר השירים ה,י.
המשורר מבקש מהאל שהוא ימהר את בואו של המשיח, המכונה חכלילי. המילה חכלילי יחידאית במקרא (בראשית מט,יב) ופירושה – אדמומיות, אולם התרגום הירושלמי דורש אותה על המשיח.
ה' היה עוזר לי – תהלים ל,י.