אַדְּרַבָּא

מילים: רבי אלימלך מליז'נסק

אַדְּרַבָּא,
תֵּן בְּלִבֵּנוּ שֶׁנִּרְאֶה כָּל אֶחָד מַעֲלַת חֲבֵרֵינוּ
וְלא חֶסְרוֹנָם,
וְשֶׁנְּדַבֵּר כָּל אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ
בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָרָצוּי לְפָנֶיךָ,
וְאַל יַעֲלֶה שׁוּם שִׂנְאָה
מֵאֶחָד עַל חֲבֵרוֹ חָלִילָה.
וּתְחַזֵּק הִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ,
כַּאֲשֶׁר גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ.
שֶׁיְּהֵא הַכּל נַחַת רוּחַ אֵלֶיךָ
אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן.

שירו המפורסם של רבי אלימלך מליז'נסק, מראשוני החסידים שפעלו במזרח אירופה (דור שלישי לחסידות). הפיוט מושר בעדות אשכנז. רבי אלימלך התפרסם יחד עם אחיו רבי זושא במעשי ניסים וביראת שמים. שניהם ערכו מסעות נדודים ברחבי מזרח אירופה והגיעו לקהילות רבות. תורתו של רבי אלימלך נפוצה בקרב חוגים חסידיים רבים.
השיר הוא למעשה בקשה ותפילה אל הקב"ה שיזכה את המתפלל לראות במעלות חבריו ולא להביט אל חסרונותיהם, שלא תצמח שנאה ביניהם ושיתחזק הקשר בינם לבין האל. מקור המילה "אדרבא" בארמית ופירושה המילולי הוא: "על זה שגדול" כלומר, יתרה מזאת.
לחנו המפורסם של הפיוט הוא פרי יצירתו של יוסף גרין.