אהיה אשר אהיה

אהיה אשר אהיה

אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה רְצֵה עַל עַבְדְּךָ,
וּשְׁמַע תְּפִלָּתוֹ מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ.

הִנֵּה אֲנִי כוֹסֵף לְבֵית מִקְדָּשְׁךָ,
לִרְאוֹת גְּאוֹן עֻזָּךְ וְהוֹד הַדְרָתְךָ.

רַחֵם יְחִידָתִי אֲשֶׁר הִיא נֶגְדְּךָ,
קַצֵּר לְגָלוּתִי אֲנִי נִשְׁעָן בְּךָ.

נַפְשִׁי מְקַוָּה לָךְ וְגַם תַּעְרוֹג לְךָ,
שִׁירִים וְתֻשְׁבָּחוֹת כְּגוֹדֶל חַסְדְּךָ.


פיוט יפהפה פרי עטו של המשורר התימני אהרון מנזלי, שפעל בצנעא בסוף המאה ה-18. שמו מוזכר באקרוסטיכון השיר.
כותרת השיר לקוחה מדברי ה' אל משה (שמ' ג,יג) כאשר הוא נשאל איך בני ישראל יכירוהו. למעשה אמירה זו של ה' למשה היא נקודת ההתחלה של גאולתם ממצרים. בכך המשורר מדמה את גאולת מצרים לגאולת ישראל העתידית.
מנזלי משלב בפיוט שיבוצים מקראיים כמו הביטוי "ממעון קדשך" (דב' כו,טו).