אֵל מְאֹד נַעֲלָה

אֵל מְאֹד נַעֲלָה אֲקַדֵּם פָּנָיו בְּשִׁירָה וּתְהִלָּה אָבֹא לִמְעֹנָיו,
כִּימֵי מֹשֶה וְאַהֲרֹן יוֹבִילֵנִי לְמִשְכְּנוֹתָיו.

לוּ שַׁוְעָתִי תַּעַל וְיִשְׁמַע קוֹלִי וְיִסְלַח לִי מַעַל וְיַעֲזוֹר לִי,
יַאֲזֵן לְאִמְרֵי פִי וְאַל יֵפֶן לְמַעֲלָלִי.

יָהּ הָרֵם לְחָתָן וְכַלָּתוֹ בִּזְכוּת אָב הָאֵיתָן וְצִדְקָתוֹ,
וְתִמְלֹךְ הַמַּלְכָּה רָחֵל כִּשְׁלֹמֹה בְּמַלְכוּתוֹ.

מחבר הפיוט הוא ר' משה אשקר הכהן. הלחן במקאם ביאת לפי השיר "פולקה איסטנבוליה". הפיוט נכתב כשיר חתונה שמוזמן לזוג (רחל – שלמה).

אין מידע להצגה