אֵל נוֹרָא עֲלִילָה

מילים: ר' משה אבן עזרא

אֵל נוֹרָא עֲלִילָה, הַמְצֵא לָנוּ מְחִילָה בִּשְׁעַת נְעִילָה.

מְתֵי מִסְפָּר קְרוּאִים, לְךָ עַיִן נוֹשְׂאִים, וּמְסַלְּדִים בְּחִילָה.

שׁוֹפְכִים לְךָ נַפְשָׁם, מְחֵה פִשְׁעָם וְכַחֲשָׁם, וְהַמְצִיאֵם מְחִילָה.

הֱיֵה לָהֶם לְסִתְרָה, וְחַלְּצֵם מִמְּאֵרָה, וְחָתְמֵם לְהוֹד וְגִילָה.

חֹן אוֹתָם וְרַחֵם, וְכָל לוֹחֵץ וְלוֹחֵם, עֲשֵׂה בָהֶם פְּלִילָה.

זְכֹר צִדְקַת אֲבִיהֶם, וְחַדֵּשׁ אֶת יְמֵיהֶם, כְּקֶדֶם וּתְחִלָּה.

קְרָא נָא שְׁנַת רָצוֹן, לְהָשִׁיב שְׁאָר הַצֹּאן, לְאָהֳלִיבָה וְאָהֳלָה.

מְחֵה כָּעָב פְּשָׁעִים, עֲשֵׂה נָא חֶסֶד עִם, מְקֹרָאִים סְגֻלָּה.

[תִּזְכּוּ לְשָׁנִים רַבּוֹת, הַבָּנִים עִם הָאָבוֹת, בְּדִיצָה וּבְצָהֳלָה.

מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל, אֵלִיָּהוּ וְגַבְרִיאֵל, בַּשְּׂרוּ נָא הַגְּאֻלָה.]

הפיוט אל נורא עלילה נכתב על ידי משה אבן עזרא, מגדולי משוררי ספרד ומדקדקיה בתקופת תור הזהב. חתימת הפיוט היא "משה חזק". הפיוט חובר כשיר לתפילת הנעילה, התפילה החותמת את יום הכיפורים ומהווה את שיאו של היום הקדוש. קהילות רבות נהגו לשיר את הפיוט בקול רם ובשמחה רבה כשהמילים "בשעת הנעילה" באות בסיום כל בית ומשמשות פזמון חוזר. במקורו הפיוט אל נורא עלילה היה בן שמונה בתים, אך במרוצת השנים נוספו לו שני בתים בסיומו: תזכו לשנים רבות וכו', מיכאל שר ישראל וכו'.

נורא עלילה – לפי תהלים סו,ה: "לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם", ופירושו – מעשיו של האל בעולם מעוררים בבני האדם יראה. המצא לנו מחילה – מצא לנו פתח של סליחה. נעילה – נעילת יום הכיפורים.
מתי מספר – מעטים, עם ישראל נקרא "הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים" (דברים ז,ז). ומסלדים – משבחים את האל. בחילה – באימה, בחיל ורעדה. הביטוי לקוח מאיוב ו,י: "וַאֲסַלְּדָה בְחִילָה".
שופכים לך נפשם – מתחננים; כדברי חנה לעלי הכהן: "וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי יְהֹוָה" (שמואל א א,טו). וכחשם – מלשון כזב.
היה להם לסתרה – לפי דברים לב,לח: "יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה". והכוונה יסתירם מהצרות. ממארה – מקללה.
לוחץ – צר, אוייב. פלילה – דין ומשפט; לפי דברי הנביא: "הָבִיאִי עֵצָה עֲשׂוּ פְלִילָה" (ישעיהו טז,ג).
צדקת אביהם – אברהם, שעליו נאמר: "וְהֶאֱמִן בַּיהֹוָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה". וחדש את ימיהם כקדם – פשוטו כמשמעו, על פי סיום מגילת איכה: "הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה  אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּש יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (ה,כא).
קרא נא שנת רצון – לפי דברי ישעיהו הנביא: "לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן לַיהֹוָה" (סא,ב). והכוונה לשנת הגאולה. שאר הצאן – שארית ישראל בגולה. לאהליבה ואהלה – ממשל יחזקאל הנביא: "שׁמְרוֹן אָהֳלָה וִירוּשָׁלִַם אָהֳלִיבָה" (כג,ד).
מחה כעב פשעים – מחק את עוונותיהם. כאשר יימחקו עוונותיהם, הם יהיו נקיים ולבנים כענן. הביטוי בשיר הוא על פי ישעיהו מד,כב: "מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ". מקוראים סגולה – עם ישראל הנקראים "סגולה", לפי דברי ה': "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (שמות יט,ה).