אתה כאן

ארומימך יה

ארומימך יה

ארומימך יה

מילים: שלמה כהן

אֲרוֹמִמְךָ יָהּ כִּי דִּלִּיתָנִי, שִוַּעְתִּי לְךָ וַתִּרְפָּאֵנִי.
מִמְּצוּלוֹת מַכְאוֹב הוֹצֵאתַנִי, וְכִצְרָף כֶּסֶף צְרַפְתַּנִי.
בִּיְמִין עֻזְּךָ תְּמַכְתַּנִי, עַד הֵנָּה חַסְדְּךָ עֲזָרָנִי.
אֲשׁוֹרֵר כְּשִׁיר מוּשִׁי וּמַחְלִי, הַלֵּל וְזִמְרָה שִׁיר וּשְׁבָחָה.
הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה.
נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּח וְעָצְמָה, עַל עֶרֶשׂ דְּוָי יִסְעָדֶנּוּ.
אַרְבַּע יְסוֹדוֹת מַנְהִיג בְּחָכְמָה, וְאֶת תַּפְקִידָם לֹא שִׁנּוּ.

פיוט מפרי עטו של המשורר שלמה כהן ממרוקו. נהוג לשיר אותו בחנוכה, משום שסמוך להדלקת הנרות יש מנהג לקרוא את מזמור ל בתהלים, ובפיוט זה יש המון שיבוצים מאותו מזמור.
הפיוט מוכר רק בקרב יהודי מרוקו והוא מולחן במספר נובות אנדלוסיות. כאן בביצוע לפי הנובה רמל מיא במקצב בטייחי.