אָשִׁירָה לְצוּר נוֹרָא

מילים: ר' שלמה ברדוגו

אָשִׁירָה לְצוּר נוֹרָא קָדוֹשׁ עוֹשֶׂה פְּלָאִים,
בְּכֹחַ וּבִגְבוּרָה הָרַס מִבְצְרֵי גֵּאִים,
קוֹנַי, שׂוֹטְנַי, מוֹנַי, הִכּוּנִי פְּצָעוּנִי.

אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִּלִּיתָנִי.

נִסִּים גְּדוֹלִים עָשָׂה צוּר מַצְמִיחַ יְשׁוּעָה,
נָתַן צָרָיו לִמְשִׁסָה, מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה,
אָמְרוּ, עָרוּ, גָּזְרוּ, דָּת לְהַעֲבִירֵנִי.

אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִּלִּיתָנִי.

יָעֲצוּ עַל עַמֵּנוּ בְּמִרְמָה וְתַחְבּוּלָה,
לְהָפֵר בְּרִיתֵנוּ, שַׁבָּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ, מִילָה,
צוּרִי, נֵרִי, אוֹרִי, לָאוֹרָה הוֹצִיאֵנִי.

אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִּלִּיתָנִי.

שִׁלֵּם גְּמוּלָם לָהֵם עַל יַד בְּנֵי חַשְׁמוֹנַאי,
נָפְלוּ עַל חֲלָלֵיהֶם בְּיַד עֲדַת כֹּהֲנַי,
שָׁחוּ, אָרְחוּ, בָּרְחוּ, מֵרֵעִים הִקִּפוּנִי.

אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִּלִּיתָנִי.

לֹא נִמְצָא שֶׁמֶן זַיִת, כִּי נִטְמְאָה הָעֲזָרָה,
וְזֹאת תּוֹרַת הַבַּיִת, לְהַדְלִיק בּוֹ מְנוֹרָה,
בָּאוּ, רָאוּ, מָצְאוּ, פַּךְ שֶׁמֶן בְּדוּכָנִי.

אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִּלִּיתָנִי.

מָצְאוּ בּוֹ שִׁיעוּר לַיְלָה לְנֵרוֹת מַעֲרָכָה,
גָּזַר נוֹרָא עֲלִילָה לִשׁרוֹת בּוֹ הַבְּרָכָה,
חָזְקוּ, סָפְקוּ, דָּלְקוּ, עַד בּוֹא יוֹם הַשְׁמִינִי.

אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִּלִּיתָנִי.

הֵם קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ,
וְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם אֶת הַיָּמִים הַלָּלוּ,
קָבְעוּ, זָעוּ, כָּרְעוּ, לָאֵל בְּצָרוֹת עֲזָרָנִי.

אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִּלִּיתָנִי.

חֶסֶד אֵל כֹּל הַיָּמִים לְדוֹר וָדוֹר הִגִּידוּ,
הַפּוֹדֶה מִיַּד קָמִים, זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוּ,
גִּילוּ, סֹלוּ, חַלוּ, פְּנֵי אֵל צוּר מַגִנִּי.

אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִּלִּיתָנִי.

זַמְּרוּ צוּר צְבָאוֹת, גָּבַר עֲלֵינוּ חַסְדּוֹ,
נִסִּים וְגַם נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לוֹ לְבַדּוֹ,
שִׁירָה, זִמְרָה, אוֹמְרָה, לָאֵל בְּפִי וּלְשׁוֹנִי.

אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִּלִּיתָנִי.

קוּמָה נָא וּגְאָלֵנוּ גְּאֻלָּה הָעֲתִידָה,
וְקַבֵּץ פְּזוּרֵינוּ, יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה,
שָׂא נֵס, שַׁנֵּס, כַּנֵּס, לְבֵיתְךָ עֵדֶר צֹאנִי,
אָז בְּשִׁירָה לַיהוָה וְרוֹמֵם תַּחַת לְשׁוֹנִי.

אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִּלִּיתָנִי.

את הפיוט "אשירה לצור נורא" חיבר ר' שלמה ברדוגו ממרוקו ושמו מופיע באקרוסטיכון השיר. הפיוט מוקדש לחנוכה והוא מדבר על הניסים שנעשו לחשמונאים גם במלחמות נגד היוונים וגם בטיהור המקדש. נהוג לשיר אותו במראם חיג'אז.

אין מידע להצגה

אין מידע להצגה