בַּת נְעִימָה הִתְעוֹרְרִי

הפיוט בת נעימה מתוך "מעדני מלך", ספרו של אשר מזרחי

מילים: אשר מזרחי

בַּת נְעִימָה הִתְעוֹרְרִי, שׂוּבִי מִכָּל פִּנָּה,
עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבְּרִי רַעְיָתִי עָדִינָה,
בְּתוֹף וּבְמָחוֹל, בְּנֵבֶל וּבְכִנּוֹר, בְּגִילָה וּבְרִנָּה.

אוֹרִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וְהֵשִׁיב לָךְ אַהֲבָתֵךְ,
גִּילִי גִּילִי פִּרְחִי שִּירֵךְ, רַנְּנִי בִּישׁוּעָתֵךְ,
הִכָּנְסִי אֶל תּוֹךְ דְּבִירֵךְ מְקוּטֶּרֶת מוֹר וּלְבוֹנָה.

בְּתוֹף וּבְמָחוֹל…

שׁוּבִי אֶל מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים,
הַשְׁמִיעִי נְגִינוֹתַיִךְ, מִדְּבַשׁ הֵם מְתוּקִים,
הַלְלִי בְּאַרְמְנוֹתַיִךְ לְאֵל שׁוֹכֵן מְעוֹנָה.

בְּתוֹף וּבְמָחוֹל…

רַעְיָתִי, בָּרָה כַּחַמָּה, אֲיוּמָּה כַּנִּגְדָּלוֹת,
גֹּאֲלֵךְ, תַּמָּה תְמִימָה, הָאֵל עוֹשֵׂה גְּדֹלוֹת,
בּוֹאִי בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה, הִתְעַלְּזִי בִּימֵי עֶדְנָה.

בְּתוֹף וּבְמָחוֹל…

שמו של המשורר אשר מזרחי חתום בראשי הבתים של הפיוט בת נעימה. את השיר הוא כתב על לחן שנקרא "יא מדמוזאל",
במסורת תוניסיה שרו את פיוטיו של אשר מזרחי לפי הלחנים אותם הוא הרכיב משירים ערבים ידועים מאותה התקופה. חלק מלחנים אלה השתכחו, וכזה הוא גם הפיוט שלפנינו. הפייטן יוסף טייב הרכיב את השיר על מנגינה שונה לפי לחן תוניסאי מקורי לשיר "לאלהי לאללה" של הזמר אל-כחלאווי תונסי. הוא גם שינה חלק מהמילים כך שיתאימו ללחן התוניסאי והוסיף פתיחה בהתאם עם המילים בעברית: "יָפָה אַתְּ וּנְעִימָה דִּרְשִׁי יוֹצְרֵךְ, שׁוּבִי עוּרִי הָרִימִי קוֹלֵךְ, רַק לְרֹאשֵׁךְ זְכוּת הָעֲטָרָה, הִתְעוֹרְרִי לִפְנֵי יוֹצְרֵךְ".
לאחרונה ראה הפיוט בת נעימה עדנה כאשר מקהלת קהילות שרות חידשה אותו לפני יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל.

בת נעימה – כינוי חיבה לעם ישראל. התעוררי – משנת הגלות. שובי מכל פינה – המשורר קורא לעם ישראל לחזור מתפוצות הגולה לארצם. עורי עורי…  – שיבוץ הלקוח משירת דבורה (שופטים ה,יב). רעיתי עדינה – כינוי חיבה נוסף לעם ישראל. המשורר שם דברים אלו בפי האל, שעם ישראל נמשל לרעייתו. בתוף ובמחול… – הגאולה תהיה מלווה בכלי נגינה שונים ושירה מרוממת.
אורי אורי – שיבוץ מנבואת ישעיהו "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ" (ס,א). והשיב לך אהבתך – הוא ישוב ויאהב אותך. גילי גילי פרחי שירך – כמאמר הנביא זכריה "גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא" (ט,ט). רנני בישועתך – המשורר מעצים את ביטויי השמחה בשיר כחלק מחוויית הגאולה. דבירך – בית המקדש. מקוטרת מור ולבונה – כך מתוארת הרעיה בשיר השירים (ג,ו).
שובי אל משכנותייך – גם כאן רומז המשורר לחזון הגאולה של הנביא ישעיהו (נד,ב). שושנת העמקים – כינוי נוסף של הרעיה משיר השירים (ב,א). השמיעי נגינותייך – התפילות לאל שמושרות במנגינות יפות. מדבש הם מתוקים – כפי שמשורר תהלים כותב: "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים" (יט,יא). שוכן מעונה – ע"פ דברים לג,כז: "מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם".
ברה כחמה איומה כנגדלות – ציטוט נוסף משיר השירים (ו,י) המתאר את הרעיה. שם נאמר "כנדגלות", ויתכן שזו שגיאת דפוס. גואלך – הוא האל עושה גדולותתמה תמימה  – כינוי לעם ישראל. בואי בת מלך פנימה – הכוונה פנימה לארץ ישראל, והמשורר משתמש בשיבוץ מהפסוק "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ" (תהלים מה,יד). התעלזי – שמחי; שימוש נדיר של השרש על"ז בבניין התפעל. בימי עדנה – רמז למילה "עדן" וגם לחזרה לימי הנערות, כפי שאמרה שרה "אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה" (בראשית יח,יב).