דְּרוֹר יִקְרָא

מילים: דונש בן לברט

דְּרוֹר יִקְרָא לְבֵן וּלְבַת
וְיִנְצָרְכֶם כְּמוֹ בָבַת.
נְעִים שִׁמְכֶם וְלֹא יָשְׁבַּת
שְׁבוּ נוּחוּ בְּיוֹם שַׁבָּת!

דְּרֹשׁ נָוִי וְאוּלָמִי
וְאוֹת יֶשַׁע עֲשֵׂה עִמִּי,
נְטַע שׂוֹרֵק בְּתוֹךְ כַּרְמִי –
שְׁעֵה שַׁוְעַת בְּנֵי עַמִּי.

דְּרֹךְ פּוּרָה בְּתוֹךְ בָּצְרָה
וְגַם בָּבֶל אֲשֶׁר גָּבְרָה.
נְתֹץ צָרַי בְּאַף עֶבְרָה,
שְׁמַע קוֹלִי בְּיוֹם אֶקְרָא.

אֱלֹהִים, תֵּן בְּמִּדְבָּר הָר
הֲדַס שִׁטָּה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר
וְלַמַּזְהִיר וְלַנִּזְהָר
שְׁלוֹמִים תֵּן כְּמֵי נָהָר.

הֲדֹף קָמַי, אֵל קַנָּא
בְּמוֹג לֵבָב וּבִמְגִנָּה,
וְנַרְחִיב פֶּה, נְמַלֵּא נָא
לְשׁוֹנֵנוּ לְךָ רִנָּה.

דְעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ
וְהִיא כֶתֶר לְרֹאשֶׁךָ
נְצֹר מִצְוַת קְדֹשֶׁךָ
שְׁמֹר שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ!

שירו המפוסם ביותר של דונש בן לברט, מחשובי משוררי תור הזהב של יהודי ספרד ומאבות הבלשנים. הוא הראשון שכתב בעברית פיוטים הדומים בצורה ובמבנה לשירה הערבית בת זמנו.
שירו זה של דונש עוסק במנוחת השבת ובאיסור עשיית מלאכה ביום זה מחד גיסא, ובתגמול של השומרים עליה מאידך.
המשורר מבקש מהאל שיגאל את עם ישראל ממשעבדיהם – הנצרות והאיסלאם – ויעשה בהם נקמה.
שיר זה התחבב על כלל עדות ישראל, לכן יש לו לחנים רבים מאוד. בראש ארבע משש בתי השיר רמוז שמו של המשורר באקרוסטיכון.

אין מידע להצגה