רבי יהודה הלוי

ר' יהודה בן שמואל הלוי (להלן ריה"ל), מגדולי המשוררים העבריים בימי הביניים בתחומי שירת הקודש והחול, פילוסוף ורופא, חי בספרד, בתקופה סוערת בה נקרעה במלחמות בין נוצרים ומוסלמים, כשיהודיה בתווך. בערוב ימיו הפליג לארץ ישראל, כדי לקיים את צו העלייה לארץ ישראל, לו הטיף כפתרון יחיד לייסורי הגלות של עם ישראל.
ריה"ל נולד בטודילה שבצפון ספרד, בשנת 1075, באזור שהיה בשליטה נוצרית. מרכזי התרבות באותה תקופה פרחו באנדלוסיה שבשליטה מוסלמית בדרום ספרד. לשם שם את פעמיו כבחור צעיר ותאב דעת, השתלב בחוגי החכמים והמשכילים וקיבל השכלה יהודית וכללית רחבה. הוא נפטר בשנת 1141.
בין מוריו נמנה ר' יצחק אלפסי (הרי"ף), מגדולי חכמי מרוקו שברח לספרד מפאס, ר' משה אבן עזרא, המשורר והמבקר הגדול ואחרים. עם מותם הספיד אותם ריה"ל וכתב לזכרם קינות.
למחייתו עסק ברפואה ומסחר, בתחילה בטולדו כרופא בחצר מלך קסטיליה, ואח"כ בדרום-ספרד.
בשירת ריה"ל ובספר הכוזרי מודגשים אירועים היסטוריים דוגמת מעמד הר סיני, יציאת מצרים, והשבת כ 'תופעות בראשית' המהוות הוכחה עומדת לכל הדורות. השאיבה מהטקסט המקראי והמפגש המיוחד בין החוויה ההיסטורית לבין החוויה הלירית המאפיינת את שירתו, מביאה לשיא את יצירת ריה"ל.
ריה"ל הבדיל בין שירה מולחנת שנועדה לפעול על הנפש והיא בעלת מעלה ומועילה, לעומת "שירים שנועדו לקריאה בציבור " ועניינם בידור ושעשוע. השירים והמזמורים התנ"כיים משתייכים לסוג הראשון לדעתו, ושירת זמנו המחויבת לכללי חריזה ומשקל לסוג השני.
ובכל זאת ריה"ל כתב את שיריו ופיוטיו לפי כללי הכתיבה של זמנו, אבל ללא ספק בשאר רוח שהותיר חותם משמעותי על נפשם של קוראיו ושׁריו. כ- 750 שירים מפרי עטו, מכסים טווח נרחב
של שירי ידידות ואהבה, טבע, חתונה ויין, הספד וקינות, שירי קודש מסוגים רבים ובהם סליחות, חגים, בקשות, כיסופים לציון התופסים מקום נכבד בשירתו ועוד.
פיוטים רבים שלו השתלבו בתפילה, כיוצרות ורשויות בחגים, כקינות לתשעה באב, וברבים מהם הפניה אל הבורא ישירה ומבליטה קרבה לאל וגישה אישית אליו.
חיבורו הידוע בעברית בשם "הכוזרי", נכתב בערבית, כ "ספר ההוכחה והראייה להגנת הדת המושפלת". דרך מסגרת של ויכוח בין-דתי עם הנצרות והאיסלאם, מציג ר' יהודה הלוי כתב הגנה על אמונת ישראל, המשכנע את מלך כוזר להתגייר. הערעור מבחוץ, מצד הנצרות והאיסלאם על עצם זכות קיומה של היהדות, ביחד עם מצב הנחיתות המתמשך בו נמצאה מולם, ערער כלפי פנים את האמונה בצדקת היהדות.לספר זה היתה לפיכך השפעה מחזקת רבה, והוא נפוץ בכל קהילות ישראל, במזרח ובמערב.
לארץ ישראל יוחד מקום מרכזי במשנתו ושירתו של ר' יהודה הלוי. מסעי הצלב הנוצריים ופלישות המוסלמים הקיצונים מצפון אפריקה, מאפיינים את זמנו. הגלות והמצב הפיסי החמור אליו נקלעו יהודי ספרד, מביאים אותו לעיין מחדש בבעיות גורל עם ישראל בגלות ובזיקה לארץ ישראל. למסקנותיו הוא נותן ביטוי בניסיון לשכנע את בני דורו,שיישוב הארץ הוא המענה לגלות, בדוגמה אישית של עליה לארץ, ובשיריו הרבים סביב קשיי הגלות והגעגועים לגאולה פיסית.
בשירו המוכר "לבי במזרח" הוא מביע את כיסופיו העזים לארץ ישראל, ומתאר את הקרע הנפשי בין מקום הימצאו, ספרד, לבין מושא חלומותיו, ארץ-ישראל.