יערת דבש על לשונך

יערת דבש על לשונך

יַעְרַת דְּבַשׁ עַל לְשׁוֹנֵךְ, לְבָנָה כַלְּבָנָה.
עָרְבוּ לִי שִׁירֵי הֶגְיוֹנֵךְ, פִּצְחִי לִי שִׁיר רְנָנָה.
עַתָּה אָמִיר לָךְ זְמַנֵּךְ, אַחֲרֵי בְלוֹתֵךְ עֶדְנָה.
שׁוֹשַׁנָּה, אַגְדִּיל שְׂשׂוֹנֵךְ, שׁוֹשַׁנָּה רַעֲנַנָּה.

שָׂבַעַתְּ נוֹד בַּמְּדִינוֹת, וּבְמִדְבַּר מְלוֹן אוֹרְחִים.
חוּץ לִמְנוּחוֹת שַׁאֲנַנּוֹת, וּמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים.
אַתְּ רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת, כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים.
הִכְאִיבוּךְ הִרְווּךְ לְעָנוֹת, מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה.

רָאֹה רָאִיתִי דִּמְעָתֵךְ, עַל פָּנַיִךְ נִתָּכָה.
אַעַל מָזוֹר אֶל מַכָּתֵךְ, גַּם לְשִׁבְרֵךְ אֲרוּכָה.
יֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, וְשָׁבוּ בָנִים לִמְלוּכָה.
וְצָרִים שׁוֹמְרִים רָעָתֵךְ, יִהְיוּ מָשָׁל וּשְׁנִינָה.

אֶל סַף נִכְסַף אֶל לְבָבֵךְ, הוּא בָנוּי לְתַלְפִּיוֹת.
שָׁם אֲקַבְּצֵךְ, וַאְשִׁיבֵךְ מִמְּעוֹנוֹת אֲרָיוֹת.
וְשָׁמָּה אֶשְׁכֹּן בְּקִרְבֵּךְ, כְּמוֹ שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.
עוֹד לָנֶצַח לֹא אֶעֶזְבֵךְ יוֹנָה, לְחֶרֶב יוֹנָה.


ר' ישראל נג'ארה כתב את הפיוט וצירפו לקובץ שיריו "זמירות ישראל". שמו רמוז באקרוסטיכון השיר. נושא השיר הוא פניה של הדוד אל הרעיה, כלומר האל פונה לכנסת ישראל בדברי ניחומים ומבטיח לגאול אותה מייסורי הגלות ולהשיבה לארצה ולבנות את המקדש.

 

 


בטח יעניין אותך לקרוא