יָפָה וְתַמָּה

מילים: ר' שלמה אביטבול

יָפָה וְתַמָּה תּוֹרָה תְּמִימָה הַנְּעִימָה,
מִי יוּכַל לְהַעְמִיק בְּסוֹדֵךְ – סוֹד אֱלֹהִים חַיִּים.

אוֹר זִיו זָהֳרֵךְ בּוֹעֵר תּוֹךְ קִרְבִּי,
תָּמִיד יִדְרְשׁוּ אוֹתָךְ רַבִּים, חֻקִּים וִּמְצוֹת טוֹבִים,
אֶת כָּל לִבּוֹת מַלְהִיבִים, נֶאֱהָבִים וְגַם נִשְׂגָּבִים.
וּכְפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ, סְלָעִים וְהָרִים,
חֵן דַּדַּיִךְ יַרְווּ בְּכָל עֵת, תּוֹרַת אֱמֶת,
מִפִּיךְ אָנוּ חַיִּים מִיֵּין סוֹד אֱלֹהִים חַיִּים.

נִתְעַלְּסָה בְגִיל בַּאֲהָבִים,
בְּסוֹד נְקֻדּוֹת עִם הַתֵּבוֹת, כְּתָרִים עִם אוֹתִיּוֹת,
פְּתוּחוֹת עִם סְתוּמוֹת, נֶעְלָמוֹת, סוֹדָם בָּרָמוֹת.
אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים, טוֹב מִזָּהָב וּפְנִינִים,
מַעְיָן גַּנִּים, בְּשִׁבְעִים פָּנִים, כֻּלָּם חוֹנִים,
הֵן אֲנִי עֶבֶד נִרְצָע לָךְ, קִנְיָן בְּלֵב שָׁלֵם.

יוֹרוּ מִשְׁפָּטַיִךְ הָאֵיתָנִים,
תַּנָּאֵי וְאָמוֹרָאֵי, גְּאוֹנֵי וּסְבוֹרָאֵי,
וְרַבָּנָן בַּתְרָאֵי, לְחַיֵּי מִדְּבַשׁ יָאֶה.
גְּזֵרוֹת שָׁווֹת וַהֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת,
כֻּלָּם מִפִּי גְּבוּרָה, זִקּוּקַיִן דְּנוּרָא,
בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים מֵאֲרָקִים וְקוֹל מִשָּׁמַיִם.

שְׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ בָּךְ נֶעֱלָמִים,
אֲשֶׁר בָּם נִבְרְאוּ עוֹלָמִים, בְּצֵרוּפִים נִפְלָאִים,
וְהֵמָּה בַּכְּתוּבִים חֲתוּמִים וְגַם סְתוּמִים.
מְאִירִים וּמַזְהִירִים, בְּסוֹד יְשָׁרִים,
כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצְאֵיהֶם וָחַי בָּהֶם,
אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם וָחַי מִזִּיו צוּר עוֹלָמִים.

לְכוּ לַחֲמוּ תָמִיד בְּלַחְמִי,
בְּיַ"ג מִדּוֹת תִּדְרֹשׁ הַתּוֹרָה, קַל וָחֹמֶר כַּשּׁוּרָה,
הֶקֵּשׁ וּגְזֵרָה שָׁוָה, מְסוּרָה מִפִּי גְּבוּרָה.
כְּלָלִים עִם פְּרָטִים, תּוֹצִיא לְאוֹרָה,
מִשָּׁם יוֹצְאִים אַרְבַּע נְהָרוֹת, כֻּלָּם אוֹרוֹת,
פְּשָׁטִים עִם רְמָזִים נִדְרָשִׁים וְסוֹדוֹת נֶעֱלָמִים.

מַה טוֹב דּוֹדַיִךְ אֲחוֹתִי כַלָּה,
נֹפֶת צוּף דְּבַשׁ שְׂפָתַיִךְ, גַּן נָעוּל דְּלָתַיִךְ,
רֵיחַ טוֹב בְּגָדַיִךְ, דּוֹדַיִךְ יְפִי עֵינַיִךְ.
חַמָּה וּלְבָנָה, כֻּלָּם עָמְדוּ מֵאוֹרֵךְ,
כִּי אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינֵךְ, עֹשֶׁר בִּשְׂמֹאלֵךְ,
בָּרוּךְ בּוֹרְאֵךְ בְּיָפְיֵךְ וַהֲדָרֵךְ אֵל חַי הָעוֹלָמִים.

הפיוט "יפה ותמה" הוא אחד הפיוטים המוכרים ביותר בקרב עדת יוצאי מרוקו והוא התחבב עליהם בשל מילותיו ולחנו היפים. הפיוט נכתב על ידי ר' שלמה אביטבול כקצידה, כלומר פיוט ארוך בעל נושא אחד והוא יועד לפרשת "בשלח" בשירת הבקשות של יהודי מרוקו. לחנו בנוי על הנובה האנדלוסית "חיג'אז אל משרקי".