אתה כאן

לא פגיונים

לא פגיונים

לא פגיונים

מילים: ר' דוד בוזגלו

לֹא פִּגְיוֹנִים, לֹא כִּידוֹנִים, עָמְדוּ לַחוֹלְשִׁים עַל יָוָן יוֹם עֲבָרוֹת,
כִּי יוֹצֵר כָּל, הַכֹּל יָכוֹל, הוּא אָמַר "וַיְהִי" לַדְּרוֹר, דְּרוֹר לַדּוֹרוֹת.

וַיְצַו מִמַּעַל שְׁחָקִים, אוֹהֵב חֲסִידָיו אֲשֶׁר אֵלָיו נִגָּשִׁים.
לְמַגֵּר נֵזֶר חֲזָקִים עַד לֶעָפָר וּלְתִתָּם בְּיַד חַלָּשִׁים.
שָׁם רְשָׁעִים נָפְלוּ זְרָעִים וּכְמוֹ סֻבִּין נָפְלוּ מְרֻבִּין.
וּבֵית גֵּאִים עִם טְמֵאִים אֶל חַיְתּוֹ טֶרֶף יַחְדָיו הָיוּ לְבָרוֹת.

חַשְׁמוֹנָאִים עִם קְהָלָם עָפוּ כִּיעַף יוֹנִים לַאֲרֻבּוֹתֵיהֶם,
אֶל מִקְדָשׁ יָהּ חַי גּוֹאֲלָם לְתַנּוֹת צִדְקוֹת בָּנִים עִם אֲבוֹתֵיהֶם.
שָׁם כֹּהֲנִים חִפְּשׂוּ שְׁמָנִים לְהַדְלִיק אוֹר הוֹלֵךְ וָאוֹר,
אַךְ פַּח אֶחָד מָצְאוּ נִכְחָד דֵּי הַדְלִיק בּוֹ אַחַת לְשִׁבְעַת הַנֵּרוֹת.

וְאַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה אֵל מִסְתַּתֵּר מֵחֶבְיוֹנוֹ נִגְלֹה נִגְלָה.
יוֹם עַל פַּךְ שֶׁמֶן זֶה שָׁרְתָה בִרְכַּת שָׁמַיִם וְשַׁמְנוֹ עָלֹה עָלָה.
עַד הִתְקִינוּ, עַד הִכִינוּ, בְּטַהֲרָה, שֶׁמֶן אוֹרָה.
אֲהַלֶּלְךָ, אֲגַדֶּלְךָ, הַנוֹתֵן עֹז לְעַמּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת.

לאחר שחיבר ר' דוד בוזגלו את השיר "לא הכוחות לא המוחות" על מלחמת ששת הימים, התפרסם שירו ברבים ונעשה פופולרי. הוא כתב על אותו משקל ובאותו לחן (סחלי) את הפיוט הזה לחנוכה.

כמו בשירו "לא הכוחות", גם כאן המסר המרכזי של השיר הוא שהנס האלוהי ולא גבורות הלוחמים, הוא שהכריע את הכף לטובתם.

הביטוי יום עברות לקוח מאיוב כא,ל, ומשמעו יום צרה.

ויצו ממעל שחקים – שיבוץ מתהלים עח,כג. חסידיו – כך נקראו הלוחמים נגד היוונים.

נזר חזקים – הכוונה ליוונים, ויתכן שהוא רומז לפס' ממשלי כז,כד: " כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם נֵזֶר לְדוֹר וָדוֹר". ביד חלשים – החשמונאים.

נפלו זרעים – היוונים נפלו כמו זרעים. ויתכן שרד"ב רומז כאן לנאמר בויקרא יא,לז: "וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עַל כָּל זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶר יִזָּרֵעַ". וכמו סובין נפלו מרובין – הרבים, כלומר היוונים נפלו כמו שפסולת התבואה נופלת לארץ.

ובית גאים – ע"פ משלי טו,כה. אולי מתכוון כאן המשורר למתייונים ששיתפו פעולה עם הטמאים, היוונים, וגורל שניהם היה מוות. הביטוי היו לברות לקוח מאיכה ד,י והכוונה – היו למאכל.


בטח יעניין אותך לקרוא