לְפֶלַח הָרִמּוֹן

מילים: ר' יהודה הלוי

לְפֶלַח הָרִמּוֹן אֲדַמֶּה רַקָּתֵךְ, כְּגוֹבַהּ הָאַרְמוֹן גְּבוֹהָה קוֹמָתֵךְ,
וּמוֹר עִם קִנָּמוֹן יְפִיחוּן מִבֵּיתֵךְ, צְבִיָּה עֵינֶיהָ לְלִבִּי אָסָרוּ.

לְעֵינֵי הַיּוֹנִים אֲדַמֶּה עֵינֶיהָ, כְּמוֹ חוּט הַשָּׁנִים דְּמוּת שִׂפְתוֹתֶיהָ,
לְיָפְיָהּ עָם עוֹנִים יְבוֹרַךְ צוּרֶהָ, לְבָבִי וּלְבָבָהּ בְּאַהְבָה נִקְשָׁרוּ.

לְבָנָה כַסַּהַר מְאִירָה כַחַמָּה, מְדַלֶּגֶת מֵהַר אֱלֵי גִּבְעָה רָמָה,
אֲנִי אַרְבֶּה מֹהַר תְּנוּ לִי הָעַלְמָה, לְבָבִי עִם רוּחִי בְּיָדָהּ נֶחְבָּרוּ.

חֲבַצֶּלֶת שָׁרוֹן וְשׁוֹשַׁנַּת עֵמֶק, נְטוּיַת הַגָּרוֹן וְעָלַי תִּתְחַמַּק,
וְתָבִיא הֶחָרוֹן לְלִיבִּי הַנָּמַק, רְטִיָּה הָבִאוּ לְמַכָּתִי זוֹרוּ.

מחבר הפיוט "לפלח הרימון" הוא רבי יהודה הלוי (ולא משה הסופר מרומא כפי שנכתב בספרים אחדים). פיוט זה נכלל בשירי חתנים בעדת תימן, ואילו בקהילת מרוקו הוא מושר בשינויים קלים בטקסט בשירת הבקשות בפרשת שמות בנובת אל-מאיא.