מהולל אקרא

מהולל אקרא

מילים: מנחם

מְהֻלָל אֶקְרָא יְיָ, שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי, הַאֲרֵך יָמַי וְשָׁנַי,
לְטוֹבָה אוֹת נָא, עֲשֵׂה לִי אֵלִי נָא, עֲשֵׂה לִי אֵלִי נָא, עֲשֵׂה לִי.

נִכְסְפָה גַּם כָּלְתָה נַפְשִׁי, לְהוֹדוֹת לָךְ צוּר קְדוֹשִׁי, מָגִינִּי וּמֵרִים רֹאשִׁי,
יֶעֱרַב לָךְ, מַהֲלָלִי אֶלִי, מַהֲלָלִי אֶלִי מַהֲלָלִי.

חִישׁ דְּלֵנִי מִבּוֹר שִׁבְיָה, וּשְַׁלַח לִי גּוֹאֵל אֵלִיָּה, קַיֵּים נֶחָמוֹת יְשַׁעֲיָה,
שַׂמְּחֵנִי, מְחוֹלָלִי אֵלִי, מְחוֹלָלִי אֵלִי, מְחוֹלָלִי.

מַלְכוּתְךָ בַּכֹּל מָשָׁלָה, לְשִׁבְרִי הַמְצֵא תְּעָלָה, חִישׁ כּוֹנֵן עִיר הַהֻלָּלָה,
שָׁם אַפִּירְיוֹן נָא בְּנֵה לִי אֵלִי נָא, בְּנֵה לִי אֵלִי נָא, בְּנֵה לִי.


מחבר הפיוט ידוע בשמו הפרטי – מנחם והוא רמוז באקרוסטיכון.
המשורר פונה לאל בעזרה הן בפן האישי והן בפן הלאומי. הוא משלב בדבריו קטעי פסוקים מכל המקרא כדי להביע את בקשתו לגאולה אישית ולאומית.
מהולל אקרא ה' – פס' הנאמר על ידי דוד המלך ומופיע גם בספר שמואל ב כב,ד וגם בתהלים יח,ד.
שמע קול תחנוני – תהלים כח,ב.
הארך ימי ושני – כלומר שנותיי. בקשה אישית לאריכות ימים.
לטובה אות נא עשה לי אלי – שיבוץ הפסוק מתהלים פו,יז:  עֲשֵׁה-עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׁנְאַי וְיֵבֹשוּ כִּי-אַתָּה ה' עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי".
נכספה גם כלתה נפשי – פסוק מתהלים פד,ג. שם המשורר מביע את כיסופיו להסתופף בחצרות האל. גם כאן הרעיון זהה – להודות לך צור קדושי.
מגיני ומרים ראשי – כינוי לאל הלקוח בחלקו מתהלים ג,ד: "וְאַתָּה יְהוָה מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִי".
יערב לך מהללי – פנייה לאל שיקבל את שירת המשורר. גם כאן שיבוץ חלקי מתהלים קד,לד: "יֶעֱרַב עָלָיו שִׁיחִי".
חיש דלני מבור שביה – פנייה אישית להצלה מהגלות המשולה לכלא.
ושלח לי גואל אליה – אליהו הנביא, מבשר הגאולה.
קיים נחמות ישעיה – המנבא על כך שעם ישראל ישוב לאדמתו ויהיו ימים טובים לעם ישראל.
שמחני מחולל – על ידי קיום הבטחות הגאולה, ישמח המשורר. מחוללי הוא כינוי לאל המחולל, כלומר יוצר את האדם. למשל בישעיהו נא,ט: "מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין".
מלכותך בכל משלה – ביוטי לכוחו ולשלטונו של האל. הביטוי לקוח מתהלים קג,יט.
לשברי המצא תעלה – שבר = מכה. תעלה = תרופה. גם כאן נראה כאילו הוא פונה בבקשה אישית, אבל בהמשך מסתבר שהכוונה לשיקום האומה.
חיש כונן עיר ההוללה – המופע השני של המילה "חיש" נועד לזרז את הגאולה. כונן = תבנה. עיר ההוללה – כלומר שהיללו ושיבחו אותה. המשורר לוקח ביטוי "העיר ההוללה" המופיע ביחזקאל כו,יז ונאמר כלפי העיר צור, ומשתמש בו בכוונה לירושלים.
שם אפיריון נא בנה לי – אפיריון היא מילה יחידאית המופיע בשיר השירים ג,ט בהקשר של חתונת המלך שלמה. המשורר כאן מתכוון ככל הנראה לבניית המקדש בירושלים.