עֵת דּוֹדִים כַּלָּה

מילים: ר' חיים בן-סהל

עֵת דּוֹדִים כַּלָּה בּוֹאִי לְגַנִּי, פָּרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵץ רִמּוֹנִי.

חָלַף הַגֶּשֶׁם הַסְּתָו עָבָר, קוּמִי רַעְיָתִי הַחֵשֶׁק גָּבָר.
נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִין בַּמִּדְבָּר, שָׁם אֶתֵּן דּוֹדַי לָךְ מַחְמַד עֵינִי.

יָפִית וְנָעַמְתְּ כַּשֶּׁלֶג שִׁנֵּךְ, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ.
צְאִי נָא וּרְעִי בְּעִקְבֵי צֹאנֵךְ, קוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִי מַרְאֵךְ הַרְאִינִי.

יָרַדְתִּי עָפְרָה לִרְעוֹת בַּגַּנִּים, לִרְאוֹת בְּיָפְיֵךְ עֵינַיִךְ יוֹנִים.
אָרִיתִי מוֹרִי לִלְקוֹט שׁוֹשַׁנִים, עָרַכְתִּי שֻׁלְחָן מָסַכְתִּי יֵינִי.

מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה לַיְלָה לֹא תִּשְׁבֹּות.
מִיּוֹם נְדוֹדֵךְ נָשָׂאתִי רִבוֹת, עוֹד אִם אֶשְׁכָּחֵךְ תִּשְׁכַּח יְמִינִי.

החתימה בראשי הבתים מעידה ששמו הפרטי של מחבר הפיוט "עת דודים כלה" הוא חיים, והוא מזוהה עם ר' חיים בן סהל הקראי, בן המאה ה-10. במרוקו מזהים אותו עם ר' חיים פינטו, אולם הפיוט מופיע בכתבי יד שקדמו לו.
את הפיוט אפשר להבין לפי הפשט כשיר אהבה לכלה, וכך אכן הוא מופיע בסידור הקראים. חלק ניכר מהביטויים בפיוט לקוח משיר השירים, לכן ניתן להבין את השיר גם כאלגוריה לאהבת כנסת ישראל לבין הקדוש ברוך הוא.
בשירת הבקשות של יהודי מרוקו מופיע הפיוט בפרשת וירא ובפרשת וישב בנובת חיג'אז אל-משרקי ובנובת אל-מאיא בהתאמה. הפיוט קיבל פרסום נרחב בקרב הציבור עם פרסומו בשנת 1980 על-ידי הזמר זהר ארגוב באלבומו "אלינור".

אין מידע להצגה