צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים

מילים: ר' אברהם אבן עזרא

צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים, לְאֵל חָי,
לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי.

אֵל חַי בְּרָאָנִי וְאָמַר: חַי אָנִי,
כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי.

בָּרָא כֹּל בְּחָכְמָה, בְּעֵצָה וּבִמְזִמָּה –
וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי.

רָם עַל כֹּל כְּבוֹדוֹ, כָּל פֶּה יְחַו הוֹדוֹ,
בָּרוּךְ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי.

הִבְדִּיל נִינֵי תָם חֻקִּים לְהוֹרוֹתָם,
אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחָי.

מִי זֶה יִצְטַדַּק נִמְשַׁל כְּאָבָק דָּק?
אֶמֶת, כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל חָי.

בְּלֵב יֵצֶר חָשׁוּב כִּדְמוּת חֲמַת עַכְשׁוּב –
וְאֵיכָכָה יָשׁוּב הַבָּשָׂר הַחָי?

נְסוֹגִים אִם אָבוּ – מִדַרְכָּם שָׁבוּ
טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ בֵּית מוֹעֵד לְכָל חָי.

עַל כֹּל חֲסָדֶיךָ תְּחַדֵּשׁ עֵדֶיךָ –
פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חָי.

זְכֹר אַהֲבַת קְדוּמִים וְהַחֲיֵה נִרְדָּמִים,
וְקָרֵב הַיָּמִים אֲשֶׁר בֶּן יִשַׁי חָי.

רְאֵה, לִגְבֶרֶת אֱמֶת שִׁפְחָה נוֹאֶמֶת:
לֹא כִי, בְנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי!

הֲלֹא חֶלְקְךָ מֵרֹאשׁ חָלָק, דָּמוֹ דְּרֹשׁ
וּשְׁפֹךְ אַף עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחָי.

אוּלַי עֵת בָּאָה לְהָשִׁיב נְשׂוּא חֲטָאָה
אֶל בֵּיתְךָ, וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי.

אֶפְרֹשׂ לְךָ כַּפִּי וְאֶקּוֹד עַל אַפִּי
בְּטֶרֶם אֶפְתַּח אֶת פִּי בְּנִשְׁמַת כָּל חָי.

הפיוט "צמאה נפשי לאלוהים" הוא אחד הפיוטים הידועים ביותר של ר' אברהם אבן עזרא. זהו פיוט מסוג "רשות לנשמת", ומיועד לשירה לפני הקטע "נשמת כל חי" בתפילת השבת, לכן כל בית מסתיים בפסוק עם המילה "חי", והבית האחרון מסיים במילים "נשמת כל חי".
תוכן השיר עוסק בגדולתו של האל לעומת נפש האדם ובסיום השיר בקשה לקרב את הקץ.