רבי חיים שאול עבוד

רבי חיים שאול עבוד נולד בארם-צובה (חאלב) בשנת 1890. את השירה והפיוט למד אצל ר' רפאל ענתבי טבוש ואצל ר' משה אשקאר הכהן מגדולי פייטני ארם-צובה.
מסוריה נסע לארגנטינה לשמש כחזן וכמורה בתלמוד תורה בקהילה היהודית – חלבית. בשנת תרפ"ט (1929), עלה לירושלים והתיישב בשכונת "בית ישראל". בהגיעו לירושלים מצא שאין השירה והפיוט תופסים מעמד נכבד בחיי הקהילה כפי שציפה ובזאת מצא כר נרחב לעבודת הקודש שלו, ללמד שירה ופיוט.
ר' חיים עבוד לימד ילדים שירה ופיוט חינם אין כסף, רק לשם שמיים. במהדורה הראשונה של ספרו אנו מוצאים בקשה בשער הספר מאת המחבר אל כל הקוראים הנעימים כי "מי שיש לו ילד עם קול נעים ישלחוהו ללמוד שירה ופיוט חינם אין כסף". ואכן, הרבה הורים מירושלים המנדטורית של אז נענו לקריאה ושלחו את ילדיהם. תוך תקופה קצרה יחסית הייתה ירושלים מלאה בקהל יודע ומבין בשירת הפיוטים.
בזמנו של עבוד פרץ זרם חדש במוסיקה הערבית הקלאסית: שילוב כלים ואלמנטים מערביים אפיינו את יצירתם של מלחינים רבים. המוביל הגדול במהפך זה היה המלחין המצרי הדגול מוחמד עבד אל-ווהאב (1901 – 1991). שיריו של עבד אל-ווהאב נהפכו להיטים אצל הצעירים, שאהבו את המודרניזציה שבהם, אך לא יכלו להכניסם לתוך בית הכנסת מפני החולין שבהם. עבוד התמסר באותה העת למלאכת הכתיבה לחבר פיוטים על משקל שירים בערבית – במילות קודש, ולהתאימם למצב הרוח והתקופה. כך הפך למשל את פסקול הסרט "השושנה הלבנה" של עבד אל-וואהב למילות קודש מושרות בשבתות לצד שירת הבקשות.
שיריו התקבלו בקרב הפייטנים בתקופה מהירה ותוך זמן קצר נחשב עבוד לכותב המוביל של התקופה. די אם נציין שר' חיים הצליח להחדיר פיוט שכתב לתוך לתוך שירת הבקשות, שנחתמה עשרות שנים קודם לכן. שירו "חי ונעלם" מושר בשירת הבקשות כחלק מהתסדיר.
ר' חיים עסק בחינוך ושימש כמורה בתלמוד תורה "נזר ישראל". נפטר בכ"א סיון תשל"ז (1977). זכרו הונצח ברחוב שבו גר בשכונת בית ישראל. ספרו "שירי זמרה", בו ליקט וערך למעשה את כל הרפרטואר של המסורת החלבית-ירושלמית ראה אור לאחר פטירתו בשתי מהדורות חדשות, והוא משמש כספר היסודי בשירת הבקשות.