רבי יעקב אבן צור

מגדולי חכמי ישראל במרוקו, נולד ב-1673 ונפטר ב-1752. היה תלמידו של ר' יהודה אבן עטר, אך את עיקר תורתו למד מאביו, ר' ראובן. שימש בדיינות כארבעים שנה בעירו פאס וכעשור שנים במכנאס ובתיטוואן. חייו היו רצופי תלאות, הוא שיכל שישה-עשר בנים ורק בן אחד נתקיים.
הוא התבלט בכשרונו הספרותי ובגדולתו בתורה. מפסקיו ומתשובותיו לשאלות הרבות שנשאל מכל רחבי מרוקו ומחוצה לה נצטרפו שני כרכי השו"ת החשוב 'משפט וצדקה ביעקב' (א-ב, נא אמון תרנ"ד – תרס"ג) אשר בלעדיו לא יפסוק דיין מרוקאי את פסק דינו. היה בעל אהבה עזה לדקדוק העברי וללשון עברית, ויכולתו הספרותית הגבוהה וסגנונו המעולה ניכרים בכל כתביו ובקובץ איגרותיו 'לשון למודים' ; יש בהם יצירות הכתובות בפרוזה מחורזת בסגנון המקאמות של ימי הביניים שמשולבים בה שירי שבח במתכונת ספרדית, וניכרת בדברים השפעה של ר"י אלחריזי.
עיקר גדולתו הספרותית בפיוטיו הרבים שנתקבצו בספר 'עת לכל חפץ' שנדפס כ-140 שנה לאחר מותו (אלכסנדריה תרנ"ג). הספר כולל כ-400 פיוטים במגוון נושאים רחב על-פי לוח השנה, כלומר לחגים ולמועדים, ועל-פי מחזור החיים כגון ברית מילה, חתונה וכיוצא באלה. לאחר סדרה זו באות הקינות שכתב לט' באב בכאב לב ובצער החורבן. אחת מקינותיו אלה שלח לידידו ר' ברוך טולידנו שעלה לארץ-ישראל כדי שיאמר אותה ליד הכותל המערבי. החלק האחרון בקובץ, 'עת ספוד', כולל גם קינות והספדים למותם של ידידיו ומכריו, והוא פרק חשוב גם לתולדות הקהילות שבהן פעל. שירת יעב"ץ הולכת בדרכי האסכולה של שירת המאה הט"ז-י"ז, שעיקרה יניקה ממסורת ספרדית וקבלת השפעתה המכרעת של שירת ר' ישראל נג'ארה. זוהי שירה מזומרת הניכרת בלשונה הפשוטה, במקומם המרכזי של נושאי הגלות והגאולה בכל סוגי השיר ובהשפעת הקבלה עליה. שירת יעב"ץ מתרחקת במודע מן הציוריות של שירת החול ורק אם יש לציוריות זו אחיזה במקרא היא משתלבת – ובצמצום – בשירתו. גדולתו של משוררנו בתורה באה לידי ביטוי בזיקות שמגלה שירתו לתורה וללימודה בפיוטים שכתב בשבחה של תורה ולכבודה, פיוטים לסיום מסכת ופיוטים דידקטיים בנושאים לימודיים. בכלל שירתו רמיזות ושיבוצים לא רק מן המקרא אלא גם מן הספרות הרבנית-הלכתית לסוגיה השונים, שלא לדבר על ספרות חז"ל לכל גווניה. אף קינות שכתב על מותם של תלמידי חכמים מעידות על רגש עז של אהבה לתורה וללומדיה. שירים לא מעטים שלו נכללו בקובצי שירה ופיוט של יהודי מרוקו, בעיקר שירים שכתב לחגים ולמועדים. קווים לדמותו של ר' יעקב אבן צור רשם ר' משה עמאר. מהדורה של שירתו וכן מבוא נרחב לתולדותיו ולשירתו הוציא לאור בנימין בר-תקוה.