רבי מרדכי עבאדי

רבי מרדכי עבאדי (1884-1826) היה מגדולי חכמי ארם צובא היא חלאב. חיבר שו"תים הלכתיים, פרשנות מקרא וספרי קבלה. בדומה לחכמי ספרד, עסק הרב עבאדי בכתיבת פיוטים רבים לצד לימוד תורה וקבלה.
בין ספריו הידועים בתחומי ההלכה והקבלה: שו"ת "מעיין גנים", "חן מרדכי" ו"מליץ נעים".
בתחום השירה והפיוט: "מקרא קודש" לשירת הבקשות, שבגלגוליו המאוחרים נקרא "שיר ושבחה" ו-"שירי זמרה", וכן "דברי מרדכי".
ביחד עם קבוצת רבנים מחלאב, עלה לארץ ישראל, במחצית השניה של המאה ה- 19. בירושלים, בה התיישבו, הקימו ישיבות ומוסדות הלכה, שהשפיעו והנהיגו את הקהילות הספרדיות. בשכונת הבוכרים, הוקם מרכז המקובלים מארם צובא, ולשם גם הועתקה מסורת שירת הבקשות החלאבית, בה היה ר' מרדכי עבאדי דמות מרכזית.
השפעתה הסוחפת של המסורת החלאבית מול מסורות שירה ופיוט אחרות, הביאו לסינתיזה שיצרה את הסגנון הידוע כיום בשם "ספרדי-ירושלמי". שבעה! משיריו של ר' מרדכי עבאדי, נכנסו לשירת הבקשות החלאבית וביניהם: "יום זה שירו לאל", "מרומים ישכון", "מהללך" ועוד.
בין שיריו הידועים לשמחות וחגים, ניתן למצוא את "מקהלות עם ברכו אל", "מי ימלל" ועוד.