רבי משה זכות

רבי משה זכות, גדול מקובלי איטליה במאה הי"ז, חי ופעל בין השנים 1610 לערך ל-1697, היה משורר ואיש הלכה. נולד למשפחת אנוסים מפורטוגל, באמסטרדם בראשית המאה ה-17, למד בבית המדרש של קהילת אמסטרדם, נדד לפולין ולמד בה קבלה, ולבסוף השתקע בוונציה, והיה אחד מרבני העיר. משנת 1673 היה רב במנטובה, ושם נפטר ב-1697.
דרך מפעל העתקה שארגן ר' משה זכות נפוצו באיטליה הכתבים הגנוזים של ר' חיים ויטל בקבלת האר"י. כן עסק בהגהת ספרים, וחיבר פיוטים וקינות.
בפיוטיו המשיך ר' משה זכות את הדפוסים שקבעו המשוררים הצאצאים של יוצאי ספרד, בעיקר ר' ישראל נג'ארה. שמות הלחנים מופיעים בראש שיריו, וניכרת הכרותו המעמיקה בחזנות ובלחני הפיוטים המסורתיים של התפילה הספרדית.
בין שיריו הידועים "יוצר יחידתי" ו"שומר שבת ומכבדו" המצויים בקובץ שירת הבקשות "שיר ידידות", ו"אור הגנוז" שזכה לביצוע מחודש של היוצר שלמה בר ולהקת הברירה הטבעית.
כתבים רבים של הרמ"ז נותרו עדיין בכתבי יד ומחכים לגואלם.