רבי שלמה הלוי אלקבץ

מקובל, דרשן ופיטן שחי במאה ה-16. למד אצל ר' יוסף טאיטאצאק בסלוניקי, ונודע כאחד מגדולי התורה בעיר. לאחר שסיים את כתיבת ספרו 'מנות הלוי' על מגילת אסתר ולאחר נישואיו החליט לעלות לארץ ישראל. בדרכו לארץ הקודש התעכב באדריאנופולי, שם עסק בקבלה וחיבר כמה מספריו, ושם גם למד תורה אצל ר' יוסף קארו. כשהגיע לארץ ישראל, התיישב בצפת ולימד בה תורה וקבלה. אחד מתלמידיו היה ר' משה קורדוברו. ר' שלמה חיבר פירושים לתורה, למגילת רות, לתרי עשר, לתהלים, לאיוב לסידור התפילה וכן ספרי דרשות בנושאים שונים. כתיבתו ספוגה בקבלה, אך מובאים בה גם דברי הגות ופרשנות מימי הביניים. אף מכתיבתו השירית עולה ניחוח קבלי. 'לכה דודי' הוא הפיוט המפורסם ביותר שכתב, אך לא היחיד. מאז הסידור שנדפס בויניציאה בשנת שמ"ד, הודפס פיוט זה במסגרת קבלת שבת בכל הסידורים. שיר זה זכה לשבחים גם מפי האר"י.