רחמים עמר

רחמים עמר הוא אחד המוסיקאים והיוצרים הבודדים שפעלו במאה השנים האחרונות בסגנון המוסיקלי הקרוי "ספרדי-ירושלמי", והוא ללא ספק הבכיר והפורה שבהם – במהלך חייו הלחין קרוב לשלוש מאות שירים וקטעי תפילה שונים.
הוא נולד בשנת 1897. את דרכו המוסיקלית התחיל כנגן חצוצרה בתזמורת המשטרה הבריטית אליה התגייס בצעירותו מיד עם החלת המנדט הבריטי בארץ ישראל. לאחר שחרורו מהשירות הצבאי נטש את החצוצרה והחל להתמחות בכלי נגינה נוספים, בעיקר כלי פריטה שונים ומאולתרים אותם היה בונה בכוחות עצמו. מאוחר יותר רכש כינור אשר הפך להיות הכלי המרכזי בו ניגן ויצר עד סוף ימיו. לפרנסתו היה עובד כנגן בהרכבים ערביים שונים, עיקר הפרנסה הייתה מהופעות בבתי קפה ומועדונים שונים בעיר יפו בה חי באותה תקופה.
המוסיקה הספרדית-תורכית אותה שמע בבית מחד והמוסיקה הערבית אליה נחשף דרך עבודתו כנגן "ערבי" מאידך, הן שעיצבו את סגנון ההלחנה שלו והם למעשה שני תת-סגנונות העיקריים המרכיבים את הסגנון הנקרא "ספרדי-ירושלמי".
יחד עם זאת יש לציין כי למרות הפריחה והפופולריות של המוסיקה הערבית אשר היו בשיאן למן ראשית המאה העשרים וכמעט עד סופה (סביב מותו של המלחין המצרי מוחמד עבד אל וו'הב בשנת 1991) שימר רחמים עמר את סגנונו הייחודי ולא נטה "להיסחף" עם הגל הערבי, וברובן המוחלט של יצירותיו הסגנון השולט הוא דווקא התורכי-ספרדי. יתר על כן, ביצירותיו מהתקופה שלאחר קום המדינה ניתן להבחין באלמנטים מודרניים "עכשוויים" הלקוחים מהמוסיקה הישראלית דאז (הורה, חסידי וכו'). מטרתו ביצירות אלה הייתה להביא את המוסיקה המזרחית אל קהל רחב ומגוון יותר ואף להתאימה לצרכים חברתיים כמו ריקודי עם, ריקודי שמחות ועוד, כל זאת כמובן ללא ניסיון לטשטש את המקורות המוסיקליים מהם הוא שואב ועל פיהם הוא מונחה.
בנוסף לפעילותו כנגן וכמלחין ניהל רחמים עמר לאורך השנים מקהלות ירושלמיות אשר היו מבצעות שירים שלו וקטעי תפילה שהלחין, הן במהלך התפילות בבתי הכנסת והן באירועים שונים אשר בהם הייתה מצטרפת גם תזמורת מזרחית שאותה ניהל. למרבה הצער, רוב לחניו של רחמים עמר אינם מוכרים כיום וישנם מעט מאוד פייטנים אשר יודעים לבצע אותם באופן שלם. לעומת זאת כמה מלחניו הפכו לנכסי צאן ברזל והם מבוצעים עד היום במסגרות שונות, המפורסמים שבהם: חביבי יה חביבי, נגילה הללויה, אנא בחסדך ועוד.
למרות מעמדו כמוסיקאי ומלחין חשוב – אולי החשוב ביותר במאה השנים האחרונות במוסיקה היהודית-מזרחית – ולמרות ההצלחה והפופולריות להן זכו יצירותיו, המשיך רחמים עמר להופיע ככנר מן השורה בחתונות, מסיבות בר-מצווה ואירועים משפחתיים אחרים ממש עד לימיו האחרונים וזאת לצרכי פרנסתו ופרנסת משפחתו. רחמים עמר נפטר בשנת 1977.