רְפָא צִירִי

מילים: ר' רפאל ענתבי

רְפָא צִירִי אֵל נֶאֱמָן כִּי אַתָּה רוֹפֵא אֻמָּן,
אַתְּ רֹאשִׁי, שׁוּר חַלְשִׁי וְתֵן כֹּחַ לְנַפְשִׁי.

פְּתַח שַׁעַר הָרַחֲמִים רָם שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים,
עַל עַבְדָּךְ שִׂים חַסְדָּךְ אֵין מְרַחֵם בִּלְעָדָךְ.

אֵל חַי רְצֵה תְּפִלָּתִי וְחוּשָׁה לְעֶזְרָתִי,
בִּמְהֵרָה דְּרוֹר קְרָא לְעַם בֶּן הַגְּבִירָה.

השיר נכתב על ידי המשורר רבי רפאל ענתבי מחאלב ושם המחבר רמוז באקרוסטיכון השיר. לחנו של הפיוט במקאם עאג'ם. תוכן השיר הוא בקשה ותפילה להחלמה מהירה ולרפואה שלמה ולכן נהגו לשיר פיוט זה כאשר אחד מהמתפללים נעדר מחמת מחלה, בביתו של החולה כאשר באים לבקרו או בבית הכנסת כשמתפללים להחלמתו.

צירי – כאבי. רופא אומן – רופא מומחה. את – אתה. ראשי – במשמעות של חשיבות. שור – ראה (מארמית). חלשי – חולשתי, מחלתי.
שער הרחמים – המשורר מבקש מהאל לרחם עליו. רם – האל. שוכן במרומים – שנמצא בשמים. שים חסדך – תרחם עליי. אין מרחם בלעדך – רק עליך אני סומך שתרחם עליי.
חושה לעזרתי – מהר לרפאני. הביטוי הזה מופיע חמש פעמים בספר תהלים (למשל כב,ב). דרור קרא – תוציא לחופשי. בשנת היובל היה נהוג לשחרר עבדים ישראלים, כפי שנאמר בויקרא כה,י: "וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ". לעם בן הגבירה – כינוי לעם ישראל, בני שרה שנקראה "גבירה" בפרשת הריונה של הגר (בראשית פרק טז).