שַׁבָּת כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן

מילים: ר' שמעון לביא

שַׁבָּת כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן, תִּשְׁמֹר וְזָכְרֵהוּ עַל יָּיִן.
מוֹפֵת וְאוֹת לָנוּ בְרִית וּבְסוֹד שְׁמִטַּת אַחֲרִית, הֶקֵּף בְּלִי יַכְרִית סוֹד יָיִן.
עֹנֶג מְכֻבָּד מִבְּלִי נֶגַע וּפֶגַע וָחֳלִי, כִּי יוֹם מְנוּחָה לִי אוֹר עָיִן.
וַיְבָרְכוֹ וַיְקַדְּשׁוֹ, נֶפֶשׁ יְתֵרָה לִבְּשׁוֹ, יִנְעַם צוּף דִּבְשׁוֹ מִיָּיִן.
נַחַל עֲדָנִים יִנְחֲלוּ אַנְשֵׁי בְּרִיתוֹ, יַעֲלוּ פּוֹרָת וְיִשָּׁתְלוּ עַל עָיִן.
בֶּן-זוּג לְאֻמִּי נִסְמָן, צִוָּה אֱלֹהִים נֶאֱמָן: לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמָן עִם יָיִן.
לָכֵן חֲכַם לֵב יִסְעַד שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת, בַּל יִמְעַד, כִּי כֵן יְבֹרַךְ עַד טוּב עָיִן.
בֶּטַח בְּשָׂרוֹ יִשְׁכֹּן, נוֹחַ לְנַפְשׁוֹ יִכּוֹן, כִּי כֵן יְהִי נָכוֹן אֶל יָיִן.
יוֹבֵל גְּאֻלָּה וּדְרוֹר יִזְכֶּה, וְיָשׁוּב אֶל צְרוֹר, לֹא רָאֲתָה לוֹ אוֹר כָּל עָיִן.
אָהֳלֵי חֲדָרָיו אֶעֱלֶה, שֹׂבַע שְׂמָחוֹת יַזְּלִי אֵלִי, וְיַעֲרֹךְ לֶחֶם-יָיִן.
חִזְקוּ וְאִמְצוּ נוֹצְרֵי חֻקִּים וּמִצְוֹת, שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת, יָבוֹא עֶזְרִי מֵאָיִן.

ר' שמעון לביא, מחברו של הפיוט שלפנינו "שבת כאישון בת עין" מוכר יותר דרך הפיוט המפורסם שחיבר על ר' שמעון בר יוחאי – "בר יוחאי נמשחת אשריך". הוא נולד בספרד ונפטר בלוב במאה ה-16. ר' שמעון לביא היה מקובל שכתב חיבורים על "הזוהר" וגם בפיוט שלפנינו הוא שילב רעיונות קבליים. כך מוזכר ה"סוד" בתוך הפיוט שהוא למעשה בגימטריה 70, כפי מספרה של האות עי"ן, וכן "יין" בגימטריה 70 – היין הוא חלק מהותי מקדושת השבת. כמו כן מוזכרים בפיוט סודות קבליים נוספים כמו "לחם משנה" ועניין שלוש הסעודות של שבת.
פיוט זה הוא הפותח את סדרת הבקשות של שבת בראשית במנהג יהודי מרוקו, והוא בנוי על לחן מהנובה האנדלוסית רמל אל-מיא.

אין מידע להצגה

שבת כאישון בת עין… – על-פי תהלים יז,ט: "שָׁמְרֵנִי כְּאִישוֹן בַּת עָיִן". תשמור וזכרהו – על-פי הציוויים "זכור" ו"שמור", שהמדרש אומר עליהם שנאמרו בדיבור אחד (מכילתא יתרו כ,ז). על יין – כל הגמרא במסכת פסחים קו ע"א אומרת שמצוות זכירה היא קידוש על היין.
מופת ואות לנו – על השבת נאמר: "כִּי אוֹת הִיא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם" (שמות לא,יג) ובהמשך: "לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם" (שם,טז). ובסוד שמיטת אחרית – על פי הקבלה, יש מושג שנקרא "תורת השמיטות", שנת השמיטה היא כנגד השבת (7 שנים מול 7 ימים). הקף בל יכרית – מעגליות בלתי נפסקת, רמז לשבעת המחזורים הקוסמיים. סוד יין – "סוד" ו"יין" בגימטריה 70.
עונג מכובד – על פי דברי הנביא: "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְהֹוָה מְכֻבָּד" (ישעיהו נח,יג). ענג… מבלי נגע – היפוך אותיות, וזהו רעיון מתורת הסוד של ספר יצירה: אין בטובה למעלה מענ"ג ואין ברעה למטה מנג"ע (פרק ב). כי יום מנוחה לי אור עין – השבת היא יום מנוחה ויקרה לי כמאור עיניי.
ויברכו ויקדשו – כפי שנאמר: "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ" (בראשית ב,ג). נפש יתרה לבשו – בשבת, לפי המדרש, זוכה האדם לקבל נשמה יתרה: "דאמר ר' שמעון בן לקיש: נשמה יתירה נותן הקב"ה באדם ערב שבת ולמוצאי שבת נוטלין אותה" (מסכת ביצה דף טז ע"א). ינעם צוף דבשו מיין – מתיקותה של השבת תנעם לו מיין, כפי שמסופר בתלמוד: "אמר לו קיסר לרבי יהושע בן חנניא: מפני מה תבשיל של שבת ריחו נודף? אמר לו: תבלין אחד יש לנו ושבת שמו, שאנו מטילין לתוכו וריחו נודף…".
נחל עדנים… – אנשי בריתו הם שומרי מצוותיו והם יזכו לנחלי גן עדן. יעלו פורת וישתלו על עין – יפרחו כמו עץ על המעיין, לפי ברכת יעקב ליוסף בנו: "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט,כב).