אתה כאן

שוּר דודי (יא מחיי א-נפוס)

שוּר דודי (יא מחיי א-נפוס)

שוּר דודי (יא מחיי א-נפוס)

שׁוּר דּוֹדִי הֲדַר
צִבְיָה עֲזוּבָה בֵּין גְּדוּד אֲרָיוֹת.

בֵּין לֶשֶׁם וְדַר
וּמְאַס בְּנֵי קֵדָר וְקַרְקְסָיוֹת.

בֶּן פֶּרֶא מְאוּס,
הָרֵי בְשָׂמִים יַעֲלֶה חֲלוּצִי.

תִּרְצֶה עַמְּךָ,
נַעְלֶה לְהַר צִיּוֹן בְּשִׁיר וְזִמְרָה.

וַאְנִי עַבְדְּךָ,
אֶרְאֶה גְּאוֹן עֻזִּי בְּטוֹב וְהַדְרָה.

חוּן רַעְיָתְךָ,
וּמְאַס בְּנֵי עֵשָׂו בְּאַף וְעֶבְרָה.

חָנֵּנוּ וְחוּס,
אֶשְׂמַח וְאָגִילָה בְּבֶן לְפַרְצִי.


השיר נכתב על ידי גדול משוררי תימן, ר' שלם שבזי. רובו של השיר נכתב בערבית תימנית ולכן הוא נקרא בכותרת יא מחיי א-נפוס – מחייה נפשות. שני בתיו האחרונים נכתבו בעברית.
השיר מדבר בעיקר על צרות הגלות בין "פרא מאוס" הוא ישמעאל, לבין "בני עשיו". בין גדוד אריות, בין לשם ודר.
יש בשיר משחק מילים בין המילה "בן" למילה "בין", כשהאזכור של "בן" נקשר פעם לבני קידר ולבן פרא – המוסלמים, פעם לבני אדום – הנוצרים, ופעם לבן פרצי – המשיח מצאצאי פרץ. לבני ישמעאל ולבני אדום מצמיד המשורר את השורש מא"ס, בעוד למשיח בן דוד מתלוות השמחה והגילה.