אתה כאן

שוכנת בשדה

שוכנת בשדה

שוכנת בשדה

מילים: שלמה אבן גבירול

שׁוֹכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה עִם אָהֳלֵי כוּשָׁן,
עִמְדִי לְרֹאשׁ כַּרְמֶל צַפִּי לְהַר בָּשָׁן!
לַגַּן אֲשֶׁר נֶחְמַס, כַּלָּה, שְׂאִי עֵינֵךְ,
וּרְאִי עֲרוּגָתֵךְ כִּי נִמְלְאָה שׁוֹשָׁן.
מַה לָּךְ, יְפֵה עַיִן, כִּי תַעֲזֹב גַּנִּי
לִרְעוֹת בְּגַן יָקְשָׁן תַּחַת עֲצֵי דִישָׁן?
הָבָה רְדָה לַגַּן, תֹּאכַל מְגָדִים שָׁם
וּבְחֵיק יְפַת עַיִן תִּשְׁכַּב וְגַם תִּישַׁן.

פיוטו זה של אבן גבירול מבוצע בקהילות שונות ובלחנים רבים. במרוקו הוא נכלל בבקשות לשבתות נח (בנובת איצביהאן), מקץ (בנובת חיג'אז אל כביר) ומשפטים (בנובת חיג'אז אל כביר).

נושא השיר הוא גלות וגאולה. "כנסת ישראל", כלומר עם ישראל, מדומה לאישה אהובה שנזנחה על ידי אהובה בשדה, בעוד ביתה נחמס על ידי שונאיה. השיר נחלק לשניים – שני בתיו הראשונים נאמרים בידי הדוד ואילו השניים האחרונים על ידי האהובה. בסוף השיר הקצר מבקשת הרעיה מדודה שיחזור יחד איתה לגנה.

שוכנת – צורה ספרותית, והכוונה, את השוכנת. באהלי כושן – בארצות האסלאם. כושן מוזכר בחבקוק: "תַּחַת אָוֶן רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָן יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת אֶרֶץ מִדְיָן" (ג,ז).

עמדי… – תצפי למרחוק לכיוון הרי ארץ ישראל – כרמל ובשן.

לגן אשר נחמס…  – ארץ ישראל שנגזלה בכוח מעם ישראל. נמלאה שושן – רמז לגאולה הקרובה.

מה לך יפה עין – הכוונה לאל. לרעות בגן יקשן תחת עצי דישן – יקשן הוא בנה של קטורה (בראשית כה,א-ב), והכוונה לגלות תחת ישמעאל. דישן הוא בנו של שעיר (בראשית לו,כ-כא) וכאן הכוונה לגלות תחת הנוצרים. המשורר מרמז על הקשיים של עם ישראל בגלויות המוסלמים והנוצרים, כביכול האל נטש את עם ישראל כדי להסתופף תחת אומות האיסלם והנצרות המשגשגות.