תשבי צרי לבבי

תשבי צרי לבבי

תִּשְׁבִּי, צֳרִי לְבָבִי, זִכְרוֹ כְצוּף וָמָן,
צוּרִי, שְׁלַח. וְחוֹבִי אַל יַאֲרִיךְ זְמָן.

יֶלֶד אֲשֶׁר בְּתוֹךְ יַם גָּלוּת יְהוֹדְךָ
הוֹצִיא שְׁטָר מְקֻיָּם חָתוּם בְּיָדְךָ,
שָׁרִיר מְאֹד וְקַיָּם, לִפְדּוֹת יְחִידְךָ
יֹאמַר: רְאֵה כְתָבִי חָזָק וְנֶאֱמָן;
צוּרִי, שְׁלַח. וְחוֹבִי אַל יַאֲרִיךְ זְמָן.

עֵדִים מְאֹד כְּשֵׁרִים, חַגַּי וְיִרְמְיָה;
חָתְמוּ בְתוֹך סְפָרִים יוֹאֵל וִישַׁעְיָה.
קוּמָה רְפָא שְׁבוּרִים הַנִּקְרָאִים בְּיָהּ.
חָלְיָם רְפָא כְנָבִיא רִפָּא לְנַעֲמָן.
צוּרִי, שְׁלַח. וְחוֹבִי אַל יַאֲרִיךְ זְמָן.

קוֹל אֶשְׁמְעָה בְאָזְנַי: מַה לָּךְ, בְּנִי, וּמָה?
הוֹצֵא כְתָב יְמִינִי זֶה – וַאֲקַיְּמָה.
לֹא יַעֲבֹר זְמַנִּי עַד חוֹב אֲשַׁלְּמָה,
אָחִישׁ זְמַן וְאָבִיא רוֹעֶה וְנֶאֱמָן.
צוּרִי, שְׁלַח. וְחוֹבִי אַל יַאֲרִיךְ זְמָן.

בִּנְיַן דְּבִיר עֲדָתְךָ, צוּר, מַהֲרָה! וְחִישׁ
יֶשַׁע לְבֶן אֲמָתְךָ בַּעֲבוּר יִצְחָק. וְאִישׁ
תָּם, בִּנְךָ בְּכוֹרְךָ הַנֶּאֱבָק בְּאִישׁ,
שַׁדַּי, נְחַם לְבָבִי הָאֵל הַנֶּאֱמָן.
צוּרִי, שְׁלַח. וְחוֹבִי אַל יַאֲרִיךְ זְמָן.

בּוֹרְאִי, זְכֹר בְּרִיתְךָ מֵאָז לְאַב הָמוֹן,
וּלְמַחֲזִיק בְּדָתְךָ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.
וּכְאָז בְּתוֹךְ נְוָתְךָ מִרְעֶה תְנָה לְצֹאן,
פֶּן יֶחֱזַק כְּאֵבִי וֶהְיֵה לְרַחֲמָן.
צוּרִי, שְׁלַח. וְחוֹבִי אַל יַאֲרִיךְ זְמָן.

הַבֵּן, אֲשֶׁר מְגֹרָשׁ מֵחֵטְא הִדִּיחֲךָ,
שׁוּבָה לְאָב וְתִירַשׁ בָּתֵּי מְנוּחֲךָ.
עִיר הַיְּקָר וּמִגְרָשׁ כִּי בָא מְשִׁיחֲךָ,
וּלְיוֹשְׁבִים בְּשֶׁבִי יִהְיֶה לְרַחֲמָן.
צוּרִי, שְׁלַח. וְחוֹבִי אַל יַאֲרִיךְ זְמָן.


פיוט המושר בקהילות צפון אפריקה. הלחן המוכר ביותר הוא בסולם האלג'ירי סחלי, אולם הוא גם מבוצע בשירת הבקשות של יהודי מרוקו בפרשיות מקץ ובא בנובת חיג'אז אל-כביר.
מחבר הפיוט חתם את שמו "יעקב" בראשי הבתים, וכנראה הוא ר' יעקב אדהאן ממכנס שפעל באמצע המאה ה-17.
תוכן
נושא השיר הוא בקשה לגאולה, הכתובה כדו-שיח בין כנסת ישראל לבין האל. המשורר מבקש מהאל שישלח את אליהו הנביא, מבשר הגאולה (לפי מלאכי ג,כג) וימחל על חטאיו. הפניה היא בגוף ראשון, אך המשורר מכוון לכלל עם ישראל. בבית הראשון עם ישראל נמשל לילד הנמצא בסכנה בים, אולם הוא לא חושש, משום שיש לו הבטחה שיינצל. המשורר מסתמך על הברית בין האל לבין אבות האומה וכן לברית בין האל לבין עם ישראל. הפיוט מיועד לשעת ההבדלה.
פירוש המילים
תשבי צרי לבבי – כינויי חיבה לאליהו הנביא המכונה "תשבי" (מ"א יז,א). צרי הוא תבלין רפואי שמקומו ידוע במקרא מהגלעד (ירמ' מו,יא), משם בא גם אליהו הנביא.
גלות יהודך – ביטוי קשה. יתכן שהמשורר מתכוון לגלות יהודה, אך כדי לשמור על החריזה הוא נקט בצורת "יהודך".