​שָׁלוֹם לְךָ, דּוֹדִי, הַצַּח וְהָאַדְמוֹן,
שָׁלוֹם לְךָ מֵאֵת רַקָּה כְּמוֹ רִמּוֹן.

לִקְרַאת אֲחוֹתָךְ רוּץ, צֵא נָא לְהוֹשִׁיעָהּ,
וּצְלַח כְּבֶן יִשַׁי רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן.

מַה לָּךְ יְפֵהפִיָּה וּתְעוֹרְרִי אַהְבָה,
וּתְצַלְצְלִי קוֹלֵךְ כַּמְעִיל בְּקוֹל פַּעְמוֹן?

הָעֵת אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ – אַהְבָה אֲחִישֶׁנָּה
עִתָּהּ, וְעָלַיִךְ אֵרֵד כְּטַל חֶרְמוֹן.