בת נעימה – כינוי חיבה לעם ישראל. התעוררי – משנת הגלות. שובי מכל פינה – המשורר קורא לעם ישראל לחזור מתפוצות הגולה לארצם. עורי עורי…  – שיבוץ הלקוח משירת דבורה (שופטים ה,יב). רעיתי עדינה – כינוי חיבה נוסף לעם ישראל. המשורר שם דברים אלו בפי האל, שעם ישראל נמשל לרעייתו. בתוף ובמחול… – הגאולה תהיה מלווה בכלי נגינה שונים ושירה מרוממת.
אורי אורי – שיבוץ מנבואת ישעיהו "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ" (ס,א). והשיב לך אהבתך – הוא ישוב ויאהב אותך. גילי גילי פרחי שירך – כמאמר הנביא זכריה "גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא" (ט,ט). רנני בישועתך – המשורר מעצים את ביטויי השמחה בשיר כחלק מחוויית הגאולה. דבירך – בית המקדש. מקוטרת מור ולבונה – כך מתוארת הרעיה בשיר השירים (ג,ו).
שובי אל משכנותייך – גם כאן רומז המשורר לחזון הגאולה של הנביא ישעיהו (נד,ב). שושנת העמקים – כינוי נוסף של הרעיה משיר השירים (ב,א). השמיעי נגינותייך – התפילות לאל שמושרות במנגינות יפות. מדבש הם מתוקים – כפי שמשורר תהלים כותב: "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים" (יט,יא). שוכן מעונה – ע"פ דברים לג,כז: "מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם".
ברה כחמה איומה כנגדלות – ציטוט נוסף משיר השירים (ו,י) המתאר את הרעיה. שם נאמר "כנדגלות", ויתכן שזו שגיאת דפוס. גואלך – הוא האל עושה גדולות. תמה תמימה  – כינוי לעם ישראל. בואי בת מלך פנימה – הכוונה פנימה לארץ ישראל, והמשורר משתמש בשיבוץ מהפסוק "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ" (תהלים מה,יד). התעלזי – שמחי; שימוש נדיר של השרש על"ז בבניין התפעל. בימי עדנה – רמז למילה "עדן" וגם לחזרה לימי הנערות, כפי שאמרה שרה "אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה" (בראשית יח,יב).