יום ליבשה… – השיר עוסק באותו יום בו נהפכו המצולים, כלומר מי המצולות ליבשה. שיבחו גאולים – עם ישראל שנגאל באותו יום.
יום בצר נכבדת – צר הוא פרעה, שעליו נאמר: "וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ", כלומר על ידי נס קריעת ים סוף והטבעת המצרים, כבודו של ה' גדל. ולך עוז יסדת – על-פי תהלים ח,ג: "מִפִּי עוֹלֲלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרֲרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם".
בתרמית – בתחבולה. בת ענמית – הכוונה למצרים, על-פי הכתוב בבראשית י,יג: "וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת לוּדִים וְאֶת עֲנָמִים". ופעמי שולמית… – על-פי הפס' בשיר השירים ז,ב: "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב".
וכל רואי ישירון – על ההצלה של עם ישראל. בעת הודי ישורון – כאשר יראו את כבודם של עם ישראל, שה' מצילם מאויביהם. יש כאן רמז לפסוקים: וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם. וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם" (שמות יד,ל-לא); "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמ' טו,א). אין כאל ישורון ואויבינו פלילים – חיבור של פסוק מפרשת "וזאת הברכה", דברים לג,כו עם פסוק מפרשת "האזינו", דברים לב,לא.
דגלי כן תרים… – בקשה מהאל שיקבוץ את נדחי ישראל. כמלקט שבולים – על-פי נבואת ישעיהו: "וְהָיָה כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים" (ישעיהו יז,ה).
בברית חותמך – הכוונה לברית מילה. לשמך הם נמולים – על-פי ירמיהו ד,ד: "הִמֹּלוּ לַיהוָה וְהָסִרוּ עָרְלוֹת לְבַבְכֶם".
הראו אותותם – התפילין נקראים "אות": "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ" (דברים ו,ח). ועל כנפי כסותם… – הכוונה לציצית על הבגדים.
למי זאת נרשמת – מלשון רושם. הכר נא… – שילוב של הפס' מבראשית לח,כה בפרשת יהודה ותמר. כאן ר' יהודה הלוי עושה שימוש בפרשנות שונה של "החותמת והפתילים" – תפילין וציצית.
ושוב שנית – כלומר תישא אותה לאישה בשנית. ונסו הצללים – שיבוץ משיר השירים ב,יז.
ידידים – עם ישראל. מי כמוכה… – מתוך שירת הים (שמות טו,יא).