מִדֵּי עֲבוֹר דּוֹדִי אֲחַזְתִּיו וְלֹא פָנָה,
לִי גַם קְרָאתִיו, "סוֹב, יְדִידִי!" וְלֹא עָנָה.

​

נָטַשׁ יְדִידוּתוֹ וְאַהְבַת כְּלוּלוֹתַי,
עָזַב חֲמוּדוֹתַי וְאַרְמוֹן אֲשֶׁר בָּנָה.

​

דִּמְעִי עֲלֵי לֶחְיִי לְפֵירוּד צְבִי בָּרַח,
מִבֵּין שְׁתֵּי יָדַי נָסַע וְלֹא חָנָה.

​

יוֹם יוֹם אֲקַוֶּה לוֹ אֶשְׁאַף אֱלֵי צִלּוֹ,
חֹדֶשׁ בְּעַד חֹדֶשׁ שָׁנָה בְּעַד שָׁנָה.

​

לָמָּה, יְפֵיפִיָּה וְדַיֵּךְ שְׁחַרְחֹרֶת,
תִּבְכִּי וְהָסִירִי יְגוֹנֵךְ וְעַד אָנָה.

​

חַכִּי אֲחוֹתִי עוֹד יְקַבֵּץ נְדוּדַיִךְ
דּוֹדֵךְ וְיַאַסְפֵךְ לְבֵיתוֹ אֲשֶׁר קָנָה.

​

שָׁם תִּשְׁכְּנִי עִמּוֹ לְחַדֵּשׁ נְעוּרַיִךְ
וּתְעוֹרְרִי שִׁירֵךְ כְּאַסִּיר וְאֶלְקָנָה.

​

קוּמִי וְאוֹרִי כִּי בָא עֵת פְּדוּת,
קָרַב גַּם מוֹעֲדֵךְ נָגַע לְיָמִים אֲשֶׁר מָנָה.