מילים: שלמה כהן

​

אֲרוֹמִמְךָ יָהּ כִּי דִּלִּיתָנִי, שִוַּעְתִּי לְךָ וַתִּרְפָּאֵנִי.
מִמְּצוּלוֹת מַכְאוֹב הוֹצֵאתַנִי, וְכִצְרָף כֶּסֶף צְרַפְתַּנִי.
בִּיְמִין עֻזְּךָ תְּמַכְתַּנִי, עַד הֵנָּה חַסְדְּךָ עֲזָרָנִי.
אֲשׁוֹרֵר כְּשִׁיר מוּשִׁי וּמַחְלִי, הַלֵּל וְזִמְרָה שִׁיר וּשְׁבָחָה.
הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה.
נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּח וְעָצְמָה, עַל עֶרֶשׂ דְּוָי יִסְעָדֶנּוּ.
אַרְבַּע יְסוֹדוֹת מַנְהִיג בְּחָכְמָה, וְאֶת תַּפְקִידָם לֹא שִׁנּוּ.