top of page
צורות גרפיות1.png

יוֹם שַׁבָּתוֹן

צורות גרפיות1.png

רקע

הפיוט "יום שבתון" נכתב על ידי ר' יהודה הלוי ושמו מופיע באקרוסטיכון השיר. השבת, על פי המשורר נותנת לעייף, כלומר לעם ישראל העייף מצרות הגלו כוח לשרוד ולהמתין לגאולה. כל בית מסתיים בציטוט מפסוק מקראי.
הפיוט התחבב מאוד על כלל עדות ישראל והוא מושר במגוון רחב של לחנים. ברוב המסורות התקבעו שני הבתים שנמצאים בסוגריים, אם כי הם אינם מיסוד השיר והסיבה להכנסתם במקום הבתים השלישי והרביעי היא הגבלת הצנזורה הנוצרית.

פס הפרדה.png



מילים: ר' יהודה הלוי
 

יוֹם שַׁבָּתוֹן אֵין לִשְׁכּוֹחַ, זִכְרוֹ כְּרֵיחַ הַנִּיחֹחַ,
יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ, וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ.

הַיּוֹם נִכְבָּד לִבְנֵי אֱמוּנִים, זְהִירִים לְשָׁמְרוֹ אָבוֹת וּבָנִים,
חָקוּק בִּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים, מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ.

[וּבָאוּ כֻלָּם בִּבְרִית יַחַד, נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע אָמְרוּ כְּאֶחָד.
וּפָתְחוּ וְעָנוּ ה' אֶחָד, בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ.

דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ בְּהַר הַמּוֹר, יוֹם הַשְּׁבִיעִי זָכוֹר וְשָׁמוֹר.
וְכָל פִּקּוּדָיו יַחַד לִגְמוֹר, חַזֵּק מָתְנַיִם וְאַמֵּץ כֹּחַ.]

וּמִתּוֹךְ עֲרָפֶל הֵאִיר אֹפֶל, וְעַל עָב הֵרִים יֹשְׁבֵי שָׁפֶל,
וּמִגְדַּל צָרִי אֶרְאֶה נֹפֵל, אַךְ אָנֹכִי מָלֵאתִי כֹח.

דְּרֹךְ בַּנַּעַל אוֹיְבִים וְצָרִים, וְגַם הַמְעַד קַרְסֻלֵּי זָרִים.
וְאָז יַעֲנוּ לָךְ עַמִּי בְּשִׁירִים: אֵל הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ.

הָעָם אֲשֶׁר נָע וְכַצּאן תָּעָה, זְכָר לוֹ וּפְקֹד בְּרִית וּשְׁבוּעָה,
לְבַל יַעֲבָר בּוֹ מִקְרֶה רָעָה, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע עַל מֵי נֹחַ.

פס הפרדה.png

אין לשכוח – ביטוי תלמודי, הכוונה שצריך לזכור את השבת כפי שנאמר: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ,ח). כריח הניחוח – כמו קרבן עולה, שנאמר עליה "רֵיחַ נִיחוֹחַ". יונה מצאה בו מנוח – המשורר מדמה את כנסת ישראל ליונה ומצייר אותה כיונה של נח לפני צאתו מהתיבה (בר' ח,ט). ושם ינוחו יגיעי כח – עייפים. ציטוט מאיוב ג,יז.
לבני אמונים – לעם ישראל המאמין בה'. אבות ובנים – כלומר דורות שלמים. חקוק בשני לוחות אבנים – מצוות השבת חקוקה בלוחות הברית. מרב אונים ואמיץ כח – ציטוט מישעיהו מ,כו, והכוונה לכוחו הרב של האל שבעזרתו הוא חקק על לוחות האבן את מצוות השבת.
ומתוך ערפל – האל האיר את האפלה, וכאן היא דימוי לגלות. הרים יושבי שפל – הוא הרים על ענן את עם ישראל המושפלים. ומגדל צרי אראה נופל – המשורר מקוה לנפילתו של הצר, כלומר מלכות הנוצרים. אך אנוכי מלאתי כח – ציטוט ממיכה יג,ח: "וְאוּלָם אָנֹכִי מָלֵאתִי כֹחַ אֶת רוּחַ יְהֹוָה".
דרוך בנעל – כלומר, תשפיל ותדרוס את האוייב. המעד קרסולי זרים – תפיל אותם. אל המהלך על כנפי רוח – ציטוט מתהלים קד,ג.
העם אשר נע – עם ישראל שנדד ממקום למקות ותעה בדרך. ברית ושבועה – הברית שה' נשבע לאבות האומה שהוא יוציא את עמו ממחשכי הגלות ויביאם אל ארצם. מקרה רעה – שלא יאבדו ויישמדו בגלות. על מי נח – שיבוץ מישעיהו בשינוי הפס': "כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ" (ישעיהו נד,ט); גם אבן גבירול נוקט לשונות דימויים כאלה בשירו "אכן מיודעי".

פס הפרדה.png

אשכנז, שבת

bottom of page