אין לשכוח – ביטוי תלמודי, הכוונה שצריך לזכור את השבת כפי שנאמר: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" (שמות כ,ח). כריח הניחוח – כמו קרבן עולה, שנאמר עליה "רֵיחַ נִיחוֹחַ". יונה מצאה בו מנוח – המשורר מדמה את כנסת ישראל ליונה ומצייר אותה כיונה של נח לפני צאתו מהתיבה (בר' ח,ט). ושם ינוחו יגיעי כח – עייפים. ציטוט מאיוב ג,יז.
לבני אמונים – לעם ישראל המאמין בה'. אבות ובנים – כלומר דורות שלמים. חקוק בשני לוחות אבנים – מצוות השבת חקוקה בלוחות הברית. מרב אונים ואמיץ כח – ציטוט מישעיהו מ,כו, והכוונה לכוחו הרב של האל שבעזרתו הוא חקק על לוחות האבן את מצוות השבת.
ומתוך ערפל – האל האיר את האפלה, וכאן היא דימוי לגלות. הרים יושבי שפל – הוא הרים על ענן את עם ישראל המושפלים. ומגדל צרי אראה נופל – המשורר מקוה לנפילתו של הצר, כלומר מלכות הנוצרים. אך אנוכי מלאתי כח – ציטוט ממיכה יג,ח: "וְאוּלָם אָנֹכִי מָלֵאתִי כֹחַ אֶת רוּחַ יְהֹוָה".
דרוך בנעל – כלומר, תשפיל ותדרוס את האוייב. המעד קרסולי זרים – תפיל אותם. אל המהלך על כנפי רוח – ציטוט מתהלים קד,ג.
העם אשר נע – עם ישראל שנדד ממקום למקות ותעה בדרך. ברית ושבועה – הברית שה' נשבע לאבות האומה שהוא יוציא את עמו ממחשכי הגלות ויביאם אל ארצם. מקרה רעה – שלא יאבדו ויישמדו בגלות. על מי נח – שיבוץ מישעיהו בשינוי הפס': "כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ" (ישעיהו נד,ט); גם אבן גבירול נוקט לשונות דימויים כאלה בשירו "אכן מיודעי".