top of page
צורות גרפיות1.png

אוֹדֶה לָאֵל לֵבָב חוֹקֵר

צורות גרפיות1.png

פיוט זה הוא אחד הידועים בקרב קהילות רבות, כולל אשכנז, אלג'יריה, תוניסיה ועוד. אולם מחברו נותר דמות מסתורית. מלבד פיוט זה, לא ידוע דבר על המחבר, ואף לא נמצאו פיוטים אחרים הנושאים את השם שמעיהו או שמעיה.
מכאן רבו ההשערות ואף נכתב ספר שלם העוסק אך ורק בפיוט זה! – "שירת ישראל" מאת יששכר יהודה קפילוביץ.
נוסח הפיוט אינו ברור ויש לו שתי גרסאות – לפי גרסת יוצאי בבל, אקרוסטיכון הפיוט הוא שמעיהו קוסון, וכך יוצא שהפיוט בן 11 בתים. לפי הגרסא הנפוצה בקרב עדות אשכנז ועדות נוספות, האקרוסטיכון הוא שמעיהו נ בלבד – כלומר הפיוט הוא בן ששה או שבעה בתים. יתכן שבמקור היו ששה בתים, אך כיוון שהבית האחרון מסתיים במילים: "ואשר נפשו לא חיה, איך יזכה לאור הבוקר" הוסיפו את הבית האחרון "נועם ה' לחזות…" כדי לסיים בדבר טוב. בגרסת אשכנז משמיטים את המילה "לא" בבית האחרון ולפיכך אין צורך להוסיף את הבית "נועם ה'…".
יש גרסאות בהן במקום המילים "ימצאוה מטונפת" בבית הרביעי גורסים "ימצאוה מקודשת", ויש אף גרסאות בהן שני הבתים מופיעים אחד אחרי השני! יש אף שינויי נוסח בבית "המתוקן" – במקום "ימצאוה מקושטת בטלית וטוטפת" גורסים "ימצאוה מחודשת בזכיות ובתוספת".
המחבר ככל הנראה חי לאחר גירוש ספרד או בשלהי תור הזהב, ולפי הסגנון כנראה הושפע משירה זו. יש המאחרים את פעילותו לתקופת פריחת הקבלה בארץ ישראל במאה ה-16.
הפיוט עוסק בתפקידה של הנשמה בעולם הזה, במקורה הטהור ובאזהרת האדם הנושא אותה לשמור על טהרתה וצחותה. בפיוט משולבים רעיונות מהמדרש, כגון זה המתאר את הנשמה העולה בכל לילה לשמיים, לתת דין וחשבון על פעולתה ביום.

פס הפרדה.png

מילים: שמעיהו [קוסון]

​

אוֹדֶה לָאֵל לֵבָב חוֹקֵר, בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר.

​

שִׂימוּ לֵב אֶל [עַל] הַנְּשָׁמָה: לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה,
וְאוֹרָהּ כְּאוֹר הַחַמָּה, שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר הַבֹּקֶר.

​

מִכִּסֵּא כָּבוֹד חֻצָּבָה לָגוּר בְּאֶרֶץ עֲרָבָה,
לְהַצִּילָהּ מִלֶּהָבָה וּלְהָאִירָהּ לִפְנוֹת בֹּקֶר.

​

עוּרוּ נָא כִּי בְּכָל לַיְלָה נִשְׁמַתְכֶם עוֹלָה לְמַעְלָה,
לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּון מִפְעָלָהּ לְיוֹצֵר עֶרֶב וָבֹקֶר.

​

יִמְצָאָהּ מְטֻנֶּפֶת מֵעֲוֹנוֹת וְתוֹסֶפֶת,
כְּמו שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת, תָּמִיד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר.

​

[יִמְצָאָהּ מְקֻשֶּׁטֶת בְּטַלִּית וְטוֹטֶפֶת,
(יִמְצָאוּהָ מְחֻדֶּשֶׁת בְּזָכִיּוֹת וּבְתוֹסֶפֶת),
כְּמו כַּלָּה מְקֻשֶּׁטֶת, תָּמִיד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר.]

​

הַנֶּאֱמָן בְּפִקְדוֹנוֹ יַחֲזִירֶנָּה לוֹ כִּרְצוֹנוֹ,
אִישׁ לא גָּוַע בַּעֲוֹנוֹ וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר.

​

[קוּמוּ כִּי זֹאת הַמְּנוּחָה מִדַּת רַחֲמִים מְתוּחָה,
שׁוּבוּ כִּי יָדוֹ פְתוּחָה לְכָל מַשְׁכִּימֵי בַבֹּקֶר.

​

וְשֵׁנָה אַל תֶּאֱהָבוּ לְהַקְדִישׁ לָאֵל אֱהָבוּ,
הָבוּ לַה' הָבוּ כָּבוֹד וְהָיָה הַבֹּקֶר.

​

סָלּוּהָ כְּמוֹ עֲרוּמִים נֶפֶשׁ בְּהֵמוֹת נִרְדָּמִים,
יַעַן לְמִשְׁטַח חֲרָמִים לְסֵדֶר עוֹלַת הַבֹּקֶר.]

​

וְהַחֲיוּ הָעֲנִיָּה יְחִידָה תַּמָּה וּנְקִיָּה,
וַאֲשֶׁר נַפְשׁו לֹא חִיָּה אֵיךְ יִזְכֶּה לְאוֹר הַבֹּקֶר?

​

[נֹעַם יְיָ לַחֲזוֹת, נִזְכֶּה וּבַשָּׁנָה הַזֹּאת,
בִּשְׂמָחוֹת תַּחַת רְגָזוֹת בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי בֹּקֶר.]

פס הפרדה.png

אלג'יריה, אשכנז, ספרד – ירושלים, עיראק, , שבת, שירת הבקשות בחאלב, תוניסיה

bottom of page