שַׁחַר אֲבַקֶּשְׁךָ
מילים: שלמה אבן גבירול
זהו אחד הפיוטים המוכרים ביותר והוא נפוץ ברוב עדות ישראל. המשורר, שלמה אבן גבירול, הצליח למזג בשורות קצרות אלו את תמצית התחושות של המאמין מול בוראו – גדולת האל לעומת קטנות האדם והבקשה שקולו ושירתו יתקבלו בברכה על-ידי האל.
מבחינת סוג השיר, הוא שייך ל"רשות לנשמת", קרי הוא מיועד לבוא לפני הקטע "נשמת כל חי" בתפילת הבוקר בשחרית של שבת. כמו בחלק גדול משיריו גם כאן אבן גבירול חותם את שמו באקרוסטיכון השיר.
שַׁחַר אֲבַקֶּשְׁךָ, צוּרִי וּמִשְׂגַּבִּי,
אֶעְרֹךְ לְפָנֶיךָ שַׁחְרִי וְגַם עַרְבִּי.
לִפְנֵי גְדֻלָּתְךָ אֶעְמֹד וְאֶבָּהֵל,
כִּי עֵינְךָ תִּרְאֶה כָּל מַחְשְׁבוֹת לִבִּי.
מַה זֶּה אֲשֶׁר יוּכַל הַלֵּב וְהַלָּשׁוֹן
לַעְשׂוֹת, וּמַה כֹּחַ רוּחִי בְּתוֹךְ קִרְבִּי?
הִנֵּה לְךָ תִּיטַב זִמְרַת אֱנוֹשׁ, עַל כֵּן
אוֹדְךָ בְּעוֹד תִּהְיֶה נִשְׁמַת אֱלֹהַּ בִּי.
אעמוד – אעמוד בתפילה, אתפלל. כמו: "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל" (תהילים קו,ל). ואבהל – אפחד מהתפעמות. כי עינך תראה כל מחשבות ליבי – לפי דברי ירמיהו: "וַיהֹוָה צְבָאוֹת בֹּחֵן צַדִּיק רֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב" (כ,יב).
מה זה – איך זה, בתהייה. אשר יוכל הלב והלשון לעשות – התפילה בפה וכוונת הלב. ומה כוח רוחי בתוך קרבי – איזה כוח יש לרוח האדם הקטן מול גודלו של האל.
הנה לך תיטב – המשורר מבקש מהאל ששירתו תערב בפניו. זמרת אנוש – אף על פי שהוא רק בן אדם. על כן אודך – לפי הפסוקים: "אֲהַלֲלָה שֵׁם אֱלֹהִים בְּשִׁיר וַאֲגַדְּלֶנּוּ בְתוֹדָה. וְתִיטַב לַיהֹוָה מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס" (תהילים סט,לא-לב). בעוד תהיה נשמת אלוה בי – כל עוד נשמתי בקרבי. המילה "נשמתי" רומזת לסוג הפיוט – רשות לנשמת כל חי.
