מהולל אקרא ה' – פס' הנאמר על ידי דוד המלך ומופיע גם בספר שמואל ב כב,ד וגם בתהילים יח,ד. שמע קול תחנוניי – תהילים כח,ב. הארך ימי ושני – כלומר שנותיי. בקשה אישית לאריכות ימים. לטובה אות נא עשה לי אלי – שיבוץ הפסוק מתהלים פו,יז:  עֲשֵׁה-עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׁנְאַי וְיֵבֹשוּ כִּי-אַתָּה ה' עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי".
נכספה גם כלתה נפשי – פסוק מתהילים פד,ג. שם המשורר מביע את כיסופיו להסתופף בחצרות האל. גם כאן הרעיון זהה – להודות לך צור קדושי. מגיני ומרים ראשי – כינוי לאל הלקוח בחלקו מתהילים ג,ד: "וְאַתָּה יְהוָה מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִי". יערב לך מהללי – פנייה לאל שיקבל את שירת המשורר. גם כאן שיבוץ חלקי מתהילים קד,לד: "יֶעֱרַב עָלָיו שִׁיחִי".
חיש דלני מבור שביה – פנייה אישית להצלה מהגלות המשולה לכלא. ושלח לי גואל אליה – אליהו הנביא, מבשר הגאולה.
קיים נחמות ישעיה – המנבא על כך שעם ישראל ישוב לאדמתו ויהיו ימים טובים לעם ישראל. שמחני מחוללי – על ידי קיום הבטחות הגאולה, ישמח המשורר. מחוללי הוא כינוי לאל המחולל, כלומר יוצר את האדם. למשל בישעיהו נא,ט: "מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין".
מלכותך בכל משלה – ביטוי לכוחו ולשלטונו של האל. הביטוי לקוח מתהילים קג,יט. לשברי המצא תעלה – שבר = מכה; תעלה = תרופה; גם כאן נראה כאילו הוא פונה בבקשה אישית, אבל בהמשך מסתבר שהכוונה לשיקום האומה. חיש כונן עיר ההוללה – המופע השני של המילה "חיש" נועד לזרז את הגאולה; כונן = תבנה. עיר ההוללה – כלומר שהיללו ושיבחו אותה. המשורר לוקח ביטוי "העיר ההוללה" המופיע ביחזקאל כו,יז ונאמר כלפי העיר צור, ומשתמש בו בכוונה לירושלים.
שם אפיריון נא בנה לי – אפיריון היא מילה יחידאית המופיע בשיר השירים ג,ט בהקשר של חתונת המלך שלמה. המשורר כאן מתכוון ככל הנראה לבניית המקדש בירושלים.