ירח יקר – ביטוי הלקוח מאיוב לא,כו. החתן מדומה לירח במילואו בחצי החודש (לפי פירוש ר' אברהם אבן עזרא שם).
בן יומו – לפי שם הטעם "ירח בן יומו" מטעמי המקרא . המשורר מתכוון ככל הנראה שהחתן הוא "בן יומו", כלומר זהו יום חתונתו.
וה' נתן חכמה לשלמה – נאמר על שלמה המלך במ"א ה,כו. כנראה שמו של החתן היה שלמה, והמשורר דורש עליו פסוק מחמיא זה.
פרח גבירים – כינוי לחתן שמשפחתו מיוחסת.
מרבה המשרה – שגם הוא בעל תפקיד חשוב בחברה. הביטוי לקוח מיש' ט,ו.
כתר ועטרה – החתן הוא ככתר על ראש חבריו, כלומר מכובד מאוד.
מטה עז מקל תפארה – מתוך יר' מח,יז, והכוונה שחבריו של החתן נשענים עליו.
ואפילו כל בית ישראל – כלומר הוא נחשב בעיני כל ישראל ולא רק בעיני חבריו.
רגשו לאומים – ע"פ הנאמר בתה' ב,א, והכוונה שמי שראה את הצלחתו של החתן – רגש ופחד.
אברך… אב הוא בחכמה ורך בשנים – לפי המסופר על יוסף בנו של יעקב בבר' מא,מג שקראו לפניו אברך, והמדרש בבר' רבה מפרש את המילה כנוטריקון – אב בחכמה ורך בשנים.
לא ידעו כי אל שדי עמו – כנראה גם-כן על פי המסופר על יוסף "וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי יְהוָה אִתּוֹ" (בר' לט,ג). והכוונה היא שאותם שרים לא ידעו למה הוא מצליח ועולה לגדולה – משום שה' איתו.
גם כי המלך חפץ ביקרו – ע"פ אס' ו,ו.
ובידו הפקיד גנזי אוצרו, הרים על שרים הודו והדרו – משורות אלה מסתבר שלחתן היה תפקיד כלשהו בחצר המלוכה, ואולי היה קשור למשרד האוצר בממלכה.
על פיהו ישק כל עמו – נאמר על יוסף בבר' מא,מ. כנראה ההקבלה שעושה המשורר ליוסף אינו מקרי, הוא מייחס לו חשיבות רבה בעיני בית המלוכה.
יפרח בימיו צמח צדקנו – כראוי לשירים שנכתבו בגולה, יש התייחסות לגאולה, אבל היא קשורה לחתן, שבימיו (ואולי בזכותו) תבוא הגאולה. הרמז כאן הוא לכתוב בתה' עב,ז: "יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק וְרֹב שָלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ". מזמור זה רומז בודאי לחתן ששמו שלמה כשם כותרת המזמור, ותכונותיו של המלך הרצוי רומזים לתכונותיו של החתן.
מלך ביפיו תחזינה עיננו… – לפי הפס' ביש' לג,יז. הכוונה היא למלך המשיח, שיבוא ויקבץ את נדחי ישראל על פי דבר האל שעושה שלום במרומו (לפי איוב כה,ב).