​

בתאריך 20.12.2022 חגגה העמותה עשרים שנה

להיווסדה בבית העם בירושלים

____________________________

​​

דברי ברכה מתוך אירוע חגיגות "עשרים שנה לקהילות שרות"

(ירושלים, 14 דצמבר 2022)

​

:פרופ' חביבה פדיה

​​

 

"היום יום חג ל"קהילות שרות". כשאני חושבת על המהפכה הגדולה שעשה הארגון המופלא הזה לפני 20 שנה, ובכן, כשאני חושבת על

.זה אני חייבת לומר קודם כל כמה דברים על מושג הקהילה, ואחר כך אדבר על האיש יוסי אוחנה

​

מושג הקהילה - אתחיל מהמקום הפצוע שלנו היום בישראליות, הלוואי שהיום בישראליות היו צומחות קהילות וולונטריות, שהיו לוקחות על עצמן פרויקטים של תיקון ושינוי, שנעשים מתוך אהבה מתוך אחווה, מתוך רצון להרחיב ממדים ולהרחיב עומק ולהרחיב דיאלוג, להרחיב הבנה בין קבוצות. אני מאמינה שהעתיד של מדינת ישראל. אינו תלוי בפוליטיקה כמה שזה נשמע מוזר אלא תלוי 

.ביכולת החברתית שלנו להתכוונן למבנים קהילתיים חדשים

. ואחד המבנים הקהילתיים, המרשימים ביותר, שחולל תיקון בחברה הישראלית הוא קהילות שרות פיוט

​​

עצם הרעיון הזה של קהילה שמתכנסת כדי לשיר, הוא בעצם היה השחזור העמוק ביותר של העולם היהודי המסורתי, שבו אנשים התאספו בעומק הלילות ולקאאת הנץ השמשות בבקר כדי לשיר. אבל הפעם, כלומר עם קום קהילות שרות לפני 20 שנה, הפעם בעצם זה לא נערך בתוך המסגרות המסורתיות וגם לא בתוך המסגרות הדתיות וגם לא בתוך בתי הכנסת. אלא זה נערך באופן חופשי ופתוח, באופן שכינס מזרחים ממקומות שונים, באופן שהיה פתוח גם לאנשים שהגדירו את עצמם בהכרה כאשכנזים, מרחב שהיה פתוח לגברים ולנשים גם יחד.  ויחד הם זימרו מתוך אחווה ואהבה וולא סיסמאות על קול וערווה הגיעו גם שליח ציבור ללמד ושרו עם כולם.

.כי זו אכן היתה שליחות ציבורית ויצוג קולה של ההיסטוריה

 

 

זה בעצם למעשה הפך להיות איזה אבן שואבת שיצרה והקרינה צירים לכל הכיוונים בחברה הישראלית, עם כל הניגודים שלהם

ואיחדה אותם דרך המוזיקה, דרך השירה. דרך המסורות והקולות שבאו ממקומות שונים בין אם זה אנדלוסיה, בין אם זה איראן בין אם

.זה קווקז בין אם זה לוב

 

ולאט לאט, בעצם התחום הזה הלך והתרחב.  אני חושבת שקהילות שרות זו אחת המהפכות החשובות ביותר בשרשרת המהפכות שמיצבו מחדש את ההון הסימבולי של הקהילות היהודיות שבאו מארצות צפון אפריקה, אסיה דרומה וצפונה, וספרד, ושבסופו של דבר  הקהילות השרות הצליחו להיות המשפיענים / משפיעניות ברמה כזאת ששינו גם את היחס של התרבות האירופאית האשכנזית

.כלפי עצמה, והגבירו את הדחף ליצירת שרשראות של זיכרון

 

למעשה, כל הדבר האדיר הזה והרעיון המבריק הזה, לדעתי האישית, כמי שהייתה שם בזמן אמת וכמי שהייתה עדה לתהליך. לא היה

.קורה בלי אדם אחד מאוד מאוד מיוחד בשם יוסי אוחנה

 

יוסי אוחנה  גם למד תואר שני והתמקד ברב תרבותיות, גם ניהל את התוכנית בבית הלל באוניברסיטה העברית, ושם, בתוך מה שהממסד נתן לו בין השנים 96-87 יצר בשקט ובהדרגה מהפכה משל עצמו. הגדרות חדשות כמו מוזיקה קלאסית-מזרחית, ערבים שערך לספרים פורצי דרך, אירועים לפנתרים השחורים, הקים את צ"ח, סטודנטים למען צדק חברתי, ועוד. והיו שם עוד אנשים שמגיע להם שאפו ענק בראש ובראשונה מאיר בוזגלו ועוד אדווין סרוסי אביגדור שנאן יאיר הראל ועוד.

למעשה, המהפכה של הקהילות השרות יצרה בהדרגה תהליך שקידם את הטקסטים היהודיים בין אם כאלה שהיו נעולים בארון הספרים היהודיים, ובין אם כאלה שהיו מוכרים רק לאנשים מסורתיים או דתיים בתוך הקהילות שלהם, והניע את כולם לאיזו תנועה אדירה של

.רב דורית, רב תרבותית, ובין קהילתית

אבל יוסי אוחנה הוא הרץ למרחקים ארוכים וכשאנו מצדיעים לקהילות שרות אנו מצדיעים גם לו. הצמיחה הזאת מלמטה כמעט

.מאפיינת את כל המהפכות התרבותיות שקרו בשטח של הישראליות בתחום המזרחי

כשאתה סוקר את תחום המוזיקה הישראלית היום אתה לא יכול  להתחיל לדבר עליו, בלי כל מה שקהילות שרות עדו לו. הן פתחו גם תיבת תהודה למוזיקאים ויוצרים מובילים כמו: אהוד בנאי, ברי סחרוף ואחרים, גם אם נלך  לזמרים: כמו שי צברי דודו טסה וקובי אוז. ובין אם נלך לזמרים הרבה יותר ותיקים, כל הסצנה למעשה השתנתה, בין אם אנשים שרים במודע פיוט, ובין אם לא

 

אני חושבת, שזה אחד האירועים החשובים ביותר שקרה בישראל, אירוע ישראלי שמשמעותי גם ליהדות התפוצות, אירוע שהדגים שיש דרך מאוד פשוטה, להחיות מסורות אבודות ולחבר בין אכויות עממיות, ובין איכויות קלאסיות ולמדניות הגבוהות. אני חושבת שאם היינו מצליחים לקחת את אירוע הדגל הזה ולכונן אותו ולהמיר אותו לתפיסות חדשות כמו של: 'קהילות לומדות' 'וקהילות מתקנות', 'קהילות עירוניות', ועוד ועוד מובטח לנו שהיינו מצליחים לייצר בשדות רחבים תהליכים של תיקון ושמחה סובלנות ודיאלוג בחברה
הישראלית לשדרותיה. תהליכים שהיו קצת, אולי מוסיפים אור בתוך התהליך הזה, שבתוך התחושה הזאת שאיזו עלטה מרחפת על

.הציבוריות הישראלית. וקצת מסמאת את העיניים בשנאה הדדית

 

.אז מזל טוב ומברוק גדול וכל הכבוד ליוסי אוחנה. אשריו ואשרי כל מי שיהיה שם הערב

​
 

:ד"ר עמוס נוי

"אני חותם על כל מלה של פרופ׳ חביבה פדיה, והערב גם אני אהיה שם, לחגוג עשרים שנה ל״קהילות שרות״. אבל אני רוצה לצרף

.לדבריה היפים של חביבה כמה מלים שכתבתי פעם בהקשר אחר על המפעל החשוב והמרגש הזה -

 

פרויקט "קהילות שרות" הוא פרויקט ייחודי המשלב תיעוד, שימור, לימוד, הפצה, דיון, וביצוע בצוותא של פיוטים ושירה מסורתית, וזאת במסגרת אשר, ככל הידוע לי, אין לה תקדים. ככזה, הוא בעל חשיבות חברתית ותרבותית יוצאת דופן הרבה מעבר להיבטים המשמרים והמחקריים שגם בהם יש לו תרומה שלא תסולא בפז: הוא מפגיש בין קבוצות חברתיות ומורשות תרבותיות במסגרת של

שיתוף פעולה באמצעות חווית לימוד וביצוע, ובאווירה של שיתוף, כבוד הדדי, העצמה, הקשבה (מוסיקלית ואנושית), וחדוות

.עשייה-יחדיו מרגשת

 

באווירה כללית של מתחים ושסעים חברתיים, של תחרות על משאבים, חשיפה, ייצוג, ותחושת ערך, ושל תחושות ריחוק והדרה של

 

מורשות קהילתיות, מספק הפרויקט סוג של מרחב לפגישה, שיחה, הנאה, ודיאלוג קרוב ואינטימי בין קבוצות חברתיות שהחברה

.הישראלית על מוסדות התרבות והחינוך הממוסדים שלה מתקשה להפגיש באמצעים אחרים

 

כחוקר, אני רואה בו גם חשיבות ארכיונית מן המעלה הראשונה; אבל, בעיקר, אני רואה בפעילותו הברוכה משום הצבעה על דרך שיש בה תקווה, שמחה, יצירה, ושיתוף פעולה. הפרויקט כולו והרוח החיה בו, יוסי אוחנה, מעוררים השראה בזכות הסובלנות, הכבוד העצמי

.וההדדי ונועם ההליכות השורים עליו וכן בזכות הישגיהם החברתיים והתרבותיים."